שנתיים וחצי להשקת התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C ועדיין אלפי חולים בישראל לא מקבלים טיפול, כך לדברי עמותת חולי הכבד בישראל. בעמותה אומרים כי הסיבה לתת אבחון וטיפול בנגיף היא כלכלית.
עוד בעניין דומה
לרגל שבוע המודעות העולמי להפטיטיס, עמותת חץ, למען חולי הכבד בישראל, מאשימה כי חולים בקבוצות סיכון נזנחים מטעמי חיסכון. מנכ"ל העמותה, חוליו בורמן, אומר כי "משנת 2015, קופות החולים מקבלות מדי שנה 250 מיליון שקל לטיפול בנגיף, אך קצב איתור החולים איטי ואין ניצול של התקציב לטובת טיפול בחולים". לדבריו, לקופות החולים יש אמצעים דיגיטליים לאיתור חולים בקבוצות סיכון על ידי רופא המשפחה, "אבל אמצעים אלה לא נגישים לכל הרופאים וגם זה גורם לעיכוב בטיפול".
נגיף הפטיטיס C, הגורם לצהבת נגיפית בכבד, עלול לגרום לשחמת בכבד, לסרטן בכבד או לצורך בהשתלת כבד אם אינו מטופל בזמן. לפני כשנתיים וחצי השיק משרד הבריאות תכנית לאומית למיגור הנגיף ובה מתווה לטיפול בחולים בישראל.
לטענת דוברי העמותה, בישראל ישנם יותר מ-7,000 אנשים שנחשפו לנגיף ועלולים להיות נשאים שלו אך הם אינם מטופלים. בנוסף, עשרות מאובחנים בסרטן כבד על רקע הפטיטיס C בכל שנה - חלקם מגיעים להשתלות כבד. קופות החולים מתמהמהות וקצב הטיפול איטי ואינו מספק: "אין ולא היה מקרה דומה של מחלה ויראלית כרונית שאפשר למגר אותה וישנן היום תרופות שכולן בסל הבריאות לכלל החולים והן יכולות להביא לריפוי מלא של המחלה".
פרופ׳ אמיר שלומאי, מנהל מחלקה פנימית ד' בבית החולים בילינסון, יו״ר החברה הישראלית לחקר הכבד, אומר כי קיימות בשוק תרופות שמרפאות כמעט 100% מהחולים לאחר טיפול קצר יחסית של 8-12 שבועות. תרופות אלו מצילות חיים ומונעות התקדמות לשחמת הכבד והסיבוכים הכרוכים בה.
"מדינת ישראל השקיעה כסף רב על מנת להכניס את התרופות החדשות והיקרות לסל הבריאות וכל התרופות להפטיטיס C נכנסו לסל, ללא קשר לחומרת מחלת הכבד", אומר פרופ' שלומאי, "אך לא ברור האם המדינה עושה די כדי לאתר את החולים ה'רדומים', אלה שידוע שהיו נשאי הנגיף אך נשרו ממעקב ואת אלה שאינם מודעים כלל לכך שהם נשאים של הנגיף. נכון להיום, כלל לא בטוח האם מדינת ישראל תעמוד ביעד שקבע ארגון הבריאות העולמי, למיגור של הפטיטיס C עד שנת 2030".
לדברי פרופ' שלומאי, התכנית הלאומית למיגור ההפטיטיס C, שעליה הוכרז בשנת 2021, היא צעד גדול קדימה, אולם נוצר הרושם כי התנעתה איטית ומלווה בקשיים. "יש לוודא", הוא מדגיש, "כי התכנית מיושמת מול הקופות וכי ישנה שקיפות בהצגת הנתונים אודות מספר החולים שאותרו וטופלו במסגרת התכנית".
יהודית שפירא, שעברה השתלת כבד, מספרת: "גיליתי במקרה שאני נשאית של הפטיטיס C במהלך בדיקות שגרה. על אף שבמשך זמן רב, תוצאות בדיקות תפקודי הכבד שלי לא היו תקינות, לא נשלחתי לבצע בדיקת סקר לגילוי הימצאות הנגיף, שזו בעצם בדיקת דם פשוטה וזולה. רק לאחר שרופא תעסוקה שלח אותי במקרה לבצע בדיקות דם שגרתיות, נמצא אצלי גם ההפטיטיס C, אבל זה כבר היה מאוחר מדי. התחלתי בטיפולים, אבל הם לא הצליחו להציל לי את הכבד ונאלצתי לעבור השתלת כבד, תהליך ממושך, יקר מאד ומורכב שגורם לי לסבל עד היום. אם היו מגלים אצלי את הנגיף בזמן, לא הייתי מגיעה לצורך בהשתלה".
בורמן מסכם: "לצערנו, הסיפור של יהודית אינו יוצא דופן. בעמותה ישנם מועמדים להשתלת כבד ואנשים עם סרטן ראשוני של הכבד, שנמצאים בסכנת חיים כיוון שלא אובחנו בזמן על ידי מערכת הבריאות. האבסורד הוא שכל התרופות נמצאות בסל הבריאות לכלל החולים ומאפשרות כיום להירפא מהמחלה תוך חודשיים-שלושה, ולמרות זאת, הקופות לא עומדות בקצב הטיפול המספק כדי להגיע ליעד של מיגור המחלה".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
