קרצינומה של הלבלב מהווה את אחד הגידולים המקושרים לסיכון מוגבר לאירועים תרומבואמבוליים, כאשר פרסומים רטרוספקטיביים קודמים ציינו שיעורי שכיחות הנעים בין 5% ל-41%.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'European Journal of Internal Medicine', מטרת החוקרים הייתה להעריך את שכיחותם של אירועים תרומבואמבוליים ורידים (VTE: venous thromboembolic events) בקרב חולים עם קרצינומה של הלבלב, וכן להעריך את גורמי הסיכון האפשריים לפקקת. בנוסף, החוקרים העריכו את ההשפעה של VTE על התמותה בחולים אלו.
לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר רטרוספקטיבי ב-11 בתי חולים בספרד, במסגרתו נאספו 666 חולים שאובחנו עם קרצינומה של הלבלב (בכל שלב) וטופלו עם כימותרפיה. משתתפי המחקר נאספו במהלך השנים 2008 ל-2011, והתקופה החציונית של המעקב ארכה 9.3 חודשים.
מתוצאות המחקר עולה כי שכיחות ה-VTE הייתה 22.1% מקרב המטופלים, כאשר 52% אובחנו במקריות. מחקרם של החוקרים לא הצליח לאשש את היכולת של מדד ה-Khorana להבחין בין חולים בקטגוריית הסיכון הבינוני או הגבוה לפקקת. עם זאת, עולה כי היארעות של VTE מהווה גורם פרוגנוסטי בלתי תלוי הנקשר עם סיכון מוגבר לתמותה (יחס הסיכונים 2.39; רווח בר-סמך של 95% 1.96-2.92). כמו כן, אירועים תסמיניים נמצאו בקורלציה עם שיעור תמותה גבוה יותר בהשוואה לאירועים שאינם תסמיניים (יחס הסיכונים 1.72; רווח בר-סמך של 95% 1.21-2.45; p = 0.002), אך VTE מקריים, כולל פקקת של הוורידים הוויסרליים (VVT: visceral vein thrombosis), השפיעו לרעה על השרידות בהשוואה לחולים ללא VTE. מטופלים שפיתחו VTE במהלך שלושת החודשים הראשונים לאבחנתם עם קרצינומה של הלבלב הראו שיעורי שרידות נמוכים יותר לעומת אלו שפיתחו VTE לאחר למעלה משלושה חודשים מעת אבחנתם (יחס הסיכונים 1.92; רווח בר-סמך של 95% 1.30-2.84; p<0.001).
לסיכום, קרצינומה של הלבלב נקשרת עם שכיחות גבוהה יותר של VTE. היארעות של VTE נמצאת בקורלציה עם שרידות גרועה יותר, גם כאשר ישנה אבחנה מקרית. כמו כן, נמצא כי ישנה השפעה שלילית במיוחד להופעה של VTE בשלבים מוקדמים לאחר האבחנה עם קרצינומה של הלבלב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
