• יו"ר: פרופ' אמיר שלומאי
  • מזכיר: ד״ר אוהד עציון
  • גזבר: ד״ר אודי זיגמונד
  • חברי ועד: ד״ר אסף יששכר, ד״ר יאנה דוידוב
חדשות

פוטנציאל תרופתי למחלות כבד ולשיפור היכולת הגופנית נתגלה במולקולות חדשות

Nature מדווח: למעלה מ-20 מולקולות חדשות עם פוטנציאל תרופתי נרחב התגלו באלגוריתם בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית

פיתוח תרופות (צילום: אילוסטרציה)

27 מולקולות פעילות שונות, שלא נבדקו מעולם למחלה כלשהי, התגלו בסריקה ממוחשבת בעזרת אלגוריתם שפיתח פרופ' עמירם גולדבלום מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית. רוב המולקולות שנמצאו הן בעלות פוטנציאל לפיתוח תרופות חדשות. חלקן כבר בהליכי פיתוח, למשל לתרופות למחלות כבד וגם לשיפור היכולת הגופנית. זה המספר הגדול ביותר של מולקולות שנרשמו בפטנט של האוניברסיטה העברית. על התגלית דווח בסוף השבוע האחרון ל-Scientific Reports מקבוצת עיתוני Nature.

מהאוניברסיטה העברית נמסרו הפרטים הבאים: חברת האחזקות אינטגרה הולדינגס (Integra Holdings), המשקיעה בחברות ביו-טק המבוססות על פיתוחי האוניברסיטה העברית, בדקה את המולקולות שנמצאו במעבדתו של פרופ' גולדבלום וצוותו. כך נמצא שלפחות ל-21 מהן קיים פוטנציאל רחב לפיתוח תרופתי והן ראויות לפיתוח ראשוני כהכנה לפיתוח קליני. בעקבות השונות והייחודיות הרבה של כל מולקולה שנמצאה, יש סיכויים משמעותיים להניב מהגילוי שלהן פיתוחים תרופות חדשניות.

בין הפיתוחים התרופתיים האופציונליים שאותם החלו לבדוק בדיקה מעמיקה נמצא טיפול בתוצאות החמורות שעלולות להתפתח ממחלת כבד שומני שאיננו תוצאה מאלכוהול (NASH) - מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי. מנגנון הפעולה הייחודי של אותן מולקולות מהווה מטרה חשובה ואף ידועה ביכולת לניצול יעיל של השומנים. עתה מקודם מחקר לבדיקת ההשפעה של המולקולות על עצירת פיברוזיס ושחמת כבד - התפתחויות של NASH שעלולות לגרום לסרטן הכבד.

פיתוח נוסף שנבדק הוא תרופה שיכולה להגדיל את הסיבולת לפעילות גופנית ולמעשה לגרום לאדם ממוצע ליכולת בלתי שגרתית של ביצועים.

את המחקר הפיזיולוגי בתמיכת קרן מילגרום למחקר ברפואה צבאית, מנהלת פרופ' מיכל הורוביץ מהמעבדה לפיזיולוגיה סביבתית בשיתוף ד"ר רן ינוביץ', מנהל היחידה לפיזיולוגיה צבאית ומכון המחקר הרפואי בבית החולים תל השומר.

מטרת מחקר זה, נכון להיום: לבדוק את יכולת המולקולות שגילה פרופ' גולדבלום להשפיע על הכושר הגופני במצבי אקלים משתנים. בשלב ראשון נבדקות המולקולות על הגברת הכושר של עכברים על מסוע ("הליכון") לחיות מעבדה בעומס פיזי ובטמפרטורות גבוהות.

האלגוריתם שבעזרתו נמצאו המולקולות זיכה את פרופ' גולדבלום בפרס החברה האמריקאית לכימיה וב"פרס קיי" לחדשנות באוניברסיטה העברית. הן נבדקו במכון המחקר הגנומי של חברת התרופות נוברטיס בסן דייגו ונמצאו פעילות מאוד וסלקטיביות.

פרופ' גולדבלום הסביר: "המולקולות שנתגלו פוגעות במטרה החלבונית PPAR-delta שמפעילה תהליכים שונים וביניהם העברת תאים מניצול סוכר לניצול שומנים כדי לייצר אנרגיה, לזירוז ריפוי פצעים, לעצירת ההרס של כליות בסוכרת ולטיפול בסוגים אחדים של סרטן.

"כשיש קבוצה כה גדולה של מולקולות פעילות קיים סיכוי למצוא ביניהן כאלו שישמשו כתרופות למצבי מחלה שונים. אך לא ראוי ליצור בשלב זה תקוות מופרזות אלא להמתין בסבלנות לתוצאות המחקרים הנוספים".

נושאים קשורים:  פרופ' עמירם גולדבלום,  פיתוח תרופות,  חדשות,  הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית
תגובות