חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה שמאפשרת העברה ישירה של תרופות מבוססות mRNA למעי, תוך עקיפת הכבד, באמצעות שינוי הרכב הליפידים בננו-חלקיקים. המחקר פורסם בגיליון האחרון של כתב העת Advanced Science.
עוד בעניין דומה
המחקר, בהובלת ד"ר ריקרדו רמפאדו ופרופ' דן פאר במעבדה לננו-רפואה מדויקת בבית הספר שמוניס לביומדיה וחקר הסרטן, הדגים כיצד שינוי ביחס הליפידים בננו-חלקיקים משפיע על יעד התרופה בגוף. החוקרים פיתחו פורמולציה חדשה המכילה 30% של הליפיד DSPC, לעומת 10% המקובל בחיסוני COVID-19.
"כל מה שמוזרק לזרם הדם מגיע בסופו של דבר לכבד - זו פשוט האנטומיה שלנו", מסביר פרופ' פאר בכתבה על המחקר באתר EurekAlert של האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS). "זה מציב שני אתגרים: ראשית, תרופות המיועדות לתאים ספציפיים באיברים מסוימים עלולות להיות רעילות לכבד. שנית, איננו רוצים שהתרופות 'ייתקעו' בכבד".
לבדיקת יעילות השיטה, החוקרים השתמשו במודל של עכברים עם דלקת מעי, תוך שימוש ב-mRNA המקודד לאינטרלוקין-10, חלבון אנטי-דלקתי. התוצאות הראו שהננו-חלקיקים החדשים הצליחו להגיע ישירות לרקמת המעי הדלקתית, תוך הפחתה משמעותית בסמנים דלקתיים.
"לא רק שהצלחנו להעביר תרופה אנטי-דלקתית מבוססת mRNA ישירות למעי הדלקתי ולשפר את כל הסמנים של דלקת המעי", מסביר פרופ' פאר, "אלא גם הפכנו את תאי החיסון במעי למפעלים לייצור אינטרלוקין-10 האנטי-דלקתי".
המנגנון, כפי שמסביר פרופ' פאר, דומה להתנהגות של שמן על מים, כאשר היחס המוגבר של פוספוליפידים גורם לננו-חלקיקים "לצוף" בזרם הדם עד הגעתם למעי. "זה כל הטריק", מסכם פרופ' פאר. "כעת אנחנו בוחנים התאמות נוספות כדי לכוון לתאים בלבלב ובאיברים אחרים".