• יו"ר: פרופ' אמיר שלומאי
  • מזכיר: ד״ר אוהד עציון
  • גזבר: ד״ר אודי זיגמונד
  • חברי ועד: ד״ר אסף יששכר, ד״ר יאנה דוידוב
מחקרים

דניפנסטט לטיפול בסטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי

החוקרים שאפו להעריך את הבטיחות והיעילות של דניפנסטט בשיפור היסטולוגי של הכבד בחולים עם סטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי ופיברוזיס בינוני עד מתקדם

הדמיה של כבד אנושי: שאטרסטוק

במחקר אקראי, פאזה 2b, רב-מרכזי, כפול סמיות ומבוקר אינבו, החוקרים בדקו את היעילות והבטיחות של דניפנסטט (denifanstat), מעכב FASN (fatty acid synthase) פומי. דניפנסטט פועל על ליפוגנזה דה-נובו, מסלול חיוני בהתקדמות של סטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי (MASH), אשר מוביל לדלקת כבד, פיברוזיס וליפו-טוקסיות.

המחקר נערך על פני 100 אתרים קליניים בארה"ב, קנדה ופולין. החוקרים איתרו 1087 אנשים שנבדקו בין 2 ביוני 2021 ל-28 ביוני 2022. לאחר תקופת בדיקה של עד 90 יום, 168 משתתפים בני 18 ומעלה (100 נשים, 68 גברים) עם סטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי שאובחנו בביופסיה ועם פיברוזיס בשלב F2 או F3 חולקו באקראי (2:1) לקבלת 50 מ"ג דניפנסטט פומי (n=112) או אינבו פעם ביום (n=56) למשך 52 שבועות. המשתתפים חולקו לקבוצות טיפול שונות באמצעות מערכת מקוונת שסיווגה אותם על סמך מצב סוכרת מסוג 2 שלהם, מיקומם הגיאוגרפי וחומרת הפיברוזיס שלהם. הקצאת המשתתפים לקבוצות אלו נשמרה בסודיות מצד החוקרים, המשתתפים ונותן החסות של המחקר עד לנעילה של מסד הנתונים. התוצא העיקרי למדידת יעילות הטיפול היה שיפור של 2 נקודות בציון פעילות מחלת הכבד (NAS) ללא החמרה בפיברוזיס או רזולוציה של סטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי עם שיפור דומה ב-NAS, שהוערך בשבוע 52 על פי מטרת המחקר (intention to treat). הבטיחות הוערכה בכל המשתתפים שקיבלו לפחות מנה אחת של תרופת המחקר.

מתוצאות המחקר עולה כי 38% מ-112 המשתתפים בקבוצת דניפנסטט נראה שיפור של 2 נקודות או יותר בציון NAS ללא החמרה של פיברוזיס, בהשוואה ל-16% מתוך 56 משתתפים בקבוצת האינבו (הפרש סיכון 21.0%, רווח בר סמך 95%, 8.1-33.9, p=0.0035). יתר על כן, 26% מהמטופלים בקבוצת הדניפנסטט השיגו רזולוציה של  סטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי עם שיפור דומה ב-NAS ללא החמרה בפיברוזיס, לעומת 11% בקבוצת האינבו (הפרש סיכון 13.0%, 0.7-25.3, p=0.0173). תופעות הלוואי שנוצרו בטיפול כללו COVID-19 (17% בקבוצת הדניפנסטט לעומת 11% בקבוצת האינבו), תסמיני עיניים יבשות (9% לעומת 14%) והתקרחות (19% לעומת 4%). כל תופעות הלוואי שנחשבו כקשורות לתרופת המחקר היו בדרגה 1 או 2. תופעות לוואי חמורות התרחשו ב-12% מהמשתתפים בקבוצת הדניפנסטט ו-5% בקבוצת האינבו, ואף אחת מהן לא נחשבה כקשורה לתרופה.

החוקרים סיכמו כי דניפנסטט משפר באופן מובהק את פעילות המחלה ומקל על סטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי מבלי להחמיר את הפיברוזיס. ממצאים אלו מעודדים התקדמות עם דניפנסטט למחקר פאזה 3, תוך הדגשת הפוטנציאל שלו כטיפול בסטאטוהפטיטיס הקשור להפרעה בתפקוד מטבולי בחולים עם פיברוזיס משמעותי. התקדמות קלינית משמעותית זו הוכחה ללא חששות בטיחותיים משמעותיים.

מקור:

Loomba R, Bedossa P, Grimmer K, Kemble G, Bruno Martins E, McCulloch W, O'Farrell M, Tsai WW, Cobiella J, Lawitz E, Rudraraju M, Harrison SA. Denifanstat for the treatment of metabolic dysfunction-associated steatohepatitis: a multicentre, double-blind, randomised, placebo-controlled, phase 2b trial. Lancet Gastroenterol Hepatol. 2024 Dec;9(12):1090-1100. doi: 10.1016/S2468-1253(24)00246-2. Epub 2024 Oct 11. PMID: 39396529.

נושאים קשורים:  מחקרים,  סטאטוהפטיטיס,  פיברוזיס,  דניפנסטט,  מטבוליזם
תגובות