בדיקת דם מזהה כבד שומני: חתימה חלבונית מאפשרת אבחון מדויק

סימני חלבון בבדיקת דם עשויים להצביע על שומן כבדי כפי שניתן להעריך בבדיקת MRI. חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב מצאו חתימה חלבונית שאותרה בבדיקת פרוטאומיקס המאפשרת זיהוי של כבד שומני באמצעות בדיקת דם פשוטה.

הגילוי עשוי להקל על אבחון המחלה ולחסוך את הצורך בבדיקות יקרות או פולשניות. עוד נמצא, שתזונה ים תיכונית ירוקה מפחיתה משמעותית חלבונים אלה. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Hepatology.

מחלת הכבד השומני (Nonalcoholic fatty liver disease, NAFLD) מאופיינת באחוזי שומן גבוהים בכבד, שלא כתוצאה מצריכה מופרזת של אלכוהול. גורמי הסיכון למחלה הם תזונה עשירה בשומנים וסוכרים, משקל עודף, סוכרת סוג 2, עמידות לאינסולין, גנטיקה ועוד.

תסמיני המחלה שעברה את השלבים המוקדמים שלה כוללים בין היתר עייפות, כאב ותחושת אי נוחות בבטן, כבד מוגדל ובמקרים קשים גם גוון צהוב של העור והריריות (חלל הפה והעיניים).

המחלה מאובחנת בדרך כלל על ידי ניתוח כמות אנזימי הכבד בבדיקות דם, ביצוע בדיקות דימות כמו אולטרסאונד ו-MRI, וכן בחינה של ביופסיה (דגימת רקמה). הטיפולים הקיימים כיום למחלה הם שינוי אורח חיים (ירידה במשקל, שינוי תפריט תזונה, שילוב פעילות גופנית), וניהול גורמי הסיכון למחלה כמו סוכרת למשל.

תחום האומיקס נחשב כעתיד האבחון והטיפול במחלות כרוניות. זהו תחום מדעי המאפשר ניתוח מערכות ביולוגיות שונות כמו חלבונים (פרוטאומיקס), מטבוליטים (מטבולומיקס), ליפידים (ליפידומיקס) וגנים (גנומיקס).

השימוש באומיקס מאפשר הבנה מעמיקה של תהליכים ביולוגיים מורכבים, מה שמוביל לזיהוי "חתימות ביולוגיות" המסייעות באבחון מדויק של מחלות כמו כבד שומני. הפרוטאומיקס, לדוגמה, מאפשר זיהוי חתימות חלבוניות כמו זו שהתגלתה במחקר זה, ובכך תורם לפיתוח שיטות אבחון מהירות ומדויקות שאינן פולשניות.

ניסוי ארוך טווח שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בראשות פרופ' איריס שי, יחד עם צוות בינלאומי, בחן את השפעתן של אסטרטגיות תזונה על אחוז השומן בכבד.

ממצאים חדשים מהניסוי מדגישים את הפוטנציאל לגרום לשינויים בשומן הכבדי שהוערך ב-MRI באמצעות בדיקות אומיקס לחלבונים בדם.

כ-300 נחקרים מהקריה האטומית בדימונה השתתפו במחקר ארוך טווח שנמשך 18 חודשים. נתוני הנבדקים כפי שנמדדו ב-MRI, הצביעו על כך שתזונה ים תיכונית ירוקה, העשירה בחלבונים צמחיים ופוליפנולים ודלה בבשר אדום/מעובד, הצליחה להפחית את אחוז השומן בכבד במחצית, עם שכיחות ראשונית של המחלה העומדת על 62% בתחילת המחקר.

הדיאטה הים תיכונית הירוקה הציעה גם יתרונות פוטנציאליים למיקרוביום המעי ולבקרה אפיגנטית. במחקר הנוכחי, נבחנו 2 גרסאות של תפריט ים תיכוני ותפריט כללי שנבנה על פי הנחיות לתזונה בריאה. אחוז הכבד השומני נמדד בתחילתו ובסופו של הניסוי על ידי סריקת MRI, ובנוסף נאסף מידע אודות החלבונים בדם, שנותח בתוכנה ייעודית.

השינוי בשלושת החלבונים: CA5A,יHAOX1 ו-THBS2 שנמצא במחקר, היה מקושר באופן עצמאי לשינוי בשומן הכבדי. עוד נמצא, שאימוץ תזונה ים תיכונית ירוקה, הפחיתה באופן משמעותי את חלבון ה-THBS2 בהשוואה לקבוצה הים תיכונית. נמצאו הבדלים גם ברשימת החלבונים באנשים שהגיבו אחרת לשינוי בשומן הכבד לאורך זמן ההתערבות.

בין השאר נמצא כי רמות גבוהות של החלבון, CA5Aי(Carbonic Anhydrase 5A), המשתתף בפירוק חומצות שומן בתאי הכבד, עשויות להצביע על הצטברות שומן בכבד ולהעלות את הסיכון למחלת כבד שומני.

החלבון HAOX1י(Hydroxyacid Oxidase 1), הממוקם בעיקר בכבד ומשתתף במטבוליזם של חומצות שומן. שינויים ברמותיו עשויים להצביע על פעילות מטבולית מוגברת בכבד והצטברות שומן.

החלבון THBS2י(Thrombospondin-2), הקשור לתהליכי דלקת ופיברוזיס (הצטלקות). תזונה ים-תיכונית ירוקה הפחיתה את רמותיו בצורה משמעותית, מה שמעיד על הפחתת הדלקת בכבד ועל הפחתת הסיכון להתפתחות פיברוזיס.

מחקרים נוספים מעידים שבניית פרופיל חלבונים וחקירתו טומנת בחובה פוטנציאל רב לגילוי מנגנונים של מחלות, וכן לגילוי סמנים ביולוגיים נוספים שיכולים להעיד על הימצאות בשלב מסוים של מחלה, כמו זו שבה התמקד מחקר זה.

מחלת הכבד השומני מזוהה עם מחלות חמורות יותר, הפוגעות בפעילות המטבולית של הגוף וכן במערכת הדם. על כן, התפתחות של חקר הרכב החלבונים בתא (פרוטאומיקה) עשוי לתרום לפיתוח כלים אבחוניים לא פולשניים שיתרמו לגילוי מוקדם של המחלה וקביעה מדויקת יותר של השלב בו המחלה נמצאת.

התזונה הים תיכונית המסורתית כוללת תפריט המבוסס על פירות וירקות טריים, קטניות, אגוזים, דגים, שמן זית, דגנים מלאים ומעט מוצרי חלב. בנוסף, התפריט מגביל צריכת בשר אדום, עוף, ביצים ויין. התזונה בהתאם לתפריט זה מזוהה עם ירידה בסיכון לחלות במחלות לב, בשבץ, סוכרת סוג 2 וכן סוגים מסוימים של סרטן, וכן מזוהה עם שמירה על משקל גוף תקין ושיפור במצב הנפשי.

דנה גולדברג, דוקטורנטית שהובילה את מחקר האומיקס, העידה על חשיבות ממצאיו לאבחון מחלת הכבד השומני: "שילוב של קריטריוני אבחון מסורתיים עם בחינת הפעילות החלבונית הקשורה לניהול מאגרי השומן בכבד יכולה לשפר את חיזוי מגמת השינוי באחוז השומן בכבד".

ד"ר ענת יסקולקה מאיר, חוקרת בכירה שהייתה אמונה על כימות אחוז השומן הכבדי, מדגישה את החשיבות של המחקר בהיבט הרפואי: "המחקר תורם לידע אודות הקשר בין אחוז השומן הכבדי וסמנים ביולוגיים של חלבונים, ובכך תורם לשיפור הניתור אחר מצבם הרפואי של מטופלים, שיפור בקביעת מטרות טיפוליות, וכן עוזר בקביעת טיפול מותאם אישית למטופל והערכת התקדמות המחלה".

פרופ' איריס שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי הוסיפה כי "המחקר בתחום האומיקס והכבד השומני צופה אפשרויות חדשניות לפיתוח בדיקות דם מדויקות ולא פולשניות שיאפשרו לאתר את המחלה בשלבים מוקדמים, להתאמת טיפול אישי, הבנת החתימה החלבונית של כל מטופל תאפשר בניית תוכניות טיפול אישיות, הכוללות תזונה, פעילות גופנית ואף תרופות מותאמות, לגילוי מנגנוני מחלה חדשים ולמעקב אחר התקדמות המחלה, ע"י בדיקות חוזרות המבוססות על חתימות ביולוגיות".

מחקר המעקב המקיף נערך בימים אלה עי צוות המחקר באוניברסיטת בן גוריון במסגרת פרוייקט ׁ(Follow Intervention Trials (FIT.

צוות החוקרים כלל את: פרופ' איריס שי, דנה גולדברג, ד"ר ענת יסקולקה-מאיר, ד"ר אהוד רינות, ד"ר אלון קפלן, ד"ר גל צבאן וד"ר הילה זליכה מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, פרופ' מתיאס בלוהר, פרופ' אוטה צגלרק, פרופ'  מייקל סטומוול, פרופ' נורה קלוטינג, פרופ' ברנד איסרמן מאוניברסיטת לייפציג; פרופ' אילן שלף, ד"ר פיליפ רוזן וד"ר אוהד עציון מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; פרופ' מאיר סטמפפר ופרופ' פרנק הו מאוניברסיטת הרווארד.