במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Heart Journal Plus, החוקרים שאפו להשוות את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות ואת שיעורי התמותה הקשורים לרמות שונות של פיברוזיס בכבד בקרב אנשים עם טרום סוכרת וסוכרת.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 13,326 מבוגרים בארה"ב, מתוכם 6.7% סבלו מסוכרת. המשתתפים סווגו בהתבסס על רמות FIB-4 שלהם לקטגוריות - נמוכות (<1.30), בינוניות (1.30-<2.67), גבוהות (2.67-<3.25) וגבוהות מאוד (≥3.25). נתוני תמותה קרדיווסקולריות, תמותה הקשורה לכבד ותמותה מכל הסיבות התקבלו ממדד המוות הלאומי על פני תקופה של 17.5 שנים. התוצא העיקרי היה הסיכון של 10 שנים למחלה טרשתית קרדיווסקולרית (ASCVD) באנשים ללא מחלה טרשתית ידועה. כמו כן, רגרסיית Cox בחנה את הקשר של FIB-4 עם תמותה לפי סטטוס הסוכרת.
מתוצאות המחקר עולה כי רמות גבוהות/גבוהות מאוד של FIB-4 היו נפוצות יותר בקרב אלו עם סוכרת (2.2%) בהשוואה לאלו ללא סוכרת (0.4%), p < 0.0001. אנשים עם ציוני FIB-4 גבוהים יותר וסוכרת היו בעלי סיכון מוערך גבוה יותר למחלה טרשתית קרדיווסקולרית (p < 0.0001), כאשר 44.5% מאלו ברמות גבוהות/גבוהות מאוד של FIB-4 עומדים בפני סיכון מוערך של ≥20%. בנוסף, יחסי הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית באנשים עם רמות גבוהות/גבוהות מאוד של FIB-4 ומצב של טרום סוכרת וסוכרת היו 8.76 (רווח בר סמך 95%, 3.66-20.95) ו-0.89 (רווח בר סמך 95%, 0.22-3.53) בהתאמה. כמו כן, הסיכון לתמותה כוללת היה 5.46 (רווח בר סמך 95%, 3.16-9.43) עבור טרום סוכרת ו-2.07 (רווח בר סמך 95%, 0.90-4.74) עבור סוכרת. סיכונים אלו הופחתו לאחר ביצוע התאמות.
החוקרים סיכמו כי קיים צורך קריטי לזהות מבוגרים עם טרום סוכרת או סוכרת הנמצאים בסיכון לפיברוזיס בכבד על מנת למנוע מחלות קרדיווסקולריות ולהפחית את התמותה הכוללת.
מקור: