אגוניזם כפול לקולטנים לגלוקגון ולפפטיד דמויי-גלוקגון 1 (Glucagon-Like Peptide 1 - GLP-1) עשוי להיות יעיל יותר מאגוניזם של קולטן GLP-1 בלבד עבור טיפול בדלקת כבד שומני המקושר להפרעה מטבולית (Metabolic Dysfunction-Associated Steatohepatitis - MASH). היעילות והבטיחות של סורבודוטייד (אגוניסט כפול של קולטני גלוקגון ו-GLP-1) עבור נבדקים עם MASH והצטלקות כבדית איננה ברורה.
עוד בעניין דומה
במחקר פאזה 2 זה, שארך 48 שבועות, נכללו נבדקים בוגרים עם MASH מאושש בביופסיה והצטלקות דרגה F1-F3. הנבדקים הוקצו אקראית ביחס של 1:1:1:1 לקבלת זריקה תת-עורית של סורבודוטייד אחת לשבוע במינון של 2.4, 4.8 או 6 מ"ג או אינבו. למחקר היו שני שלבים: חלק ראשון בו נעשתה עליה מהירה במינון למשך 24 שבועות, ולאחר מכן 24 שבועות של טיפול אחזקה. התוצא העיקרי שנבדק כלל שיפור היסטולוגי (הפחתה) ב-MASH ללא החמרה בהצטלקות. תוצאים שניוניים כללו; ירידה בתכולת השומן בכבד של 30% לפחות ושיפור מאושש על ידי ביופסיה (הפחתה) בהצטלקות, של דרגה אחת לפחות.
במחקר נכללו 239 נבדקים שהוקצו אקראית לקבלת מנה אחת לפחות של סורבודוטייד או אינבו. תוצאות המחקר הדגימו כי 47% מהנבדקים שקיבלו טיפול סורבודוטייד במינון של 2.4 מ"ג, 62% מהנבדקים שקיבלו מינון של 4.8 מ"ג ו-43% מהנבדקים שקיבלו מינון של 6 מ"ג חוו שיפור ב-MASH ללא החמרה בהצטלקות, בהשוואה ל-14% בלבד בקבוצת האינבו (p<0.001 עבור עקומת מנה-תגובה מרובעת). הפחתה בתכולת שומן של לפחות 30% אירעה עבור 63% מהנבדקים שטופלו עם סורבודוטייד במינון של 2.4 מ"ג, 67% עבור אלו שטופלו במינון של 4.8 מ"ג ו-57% עבור אלו שטופלו עם מינון של 6 מ"ג לעומת 14% בקבוצת האינבו. שיפור בהצטלקות, בדרגה אחת לפחות, אירע עבור 34%, 36%, 34% ו-22%, בהתאמה. תופעות לוואי אירעו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת הטיפול עם סורבודוטייד בהשוואה לאינבו, וכללו; בחילות (66% לעומת 23%), שלשולים (49% לעומת 23%) והקאות (41% לעומת 4%). 8% מהנבדקים בקבוצת הטיפול עם סורבודוטייד ו-7% מהנבדקים בקבוצת האינבו סבלו מתופעות לוואי חמורות.
מסקנת החוקרים הייתה כי סורבודוטייד הינו עדיף על פני אינבו מבחינת שיפור ב-MASH ללא החמרה בהצטלקות. ממצאים אלו מצדיקים מחקר נוסף במסגרת מחקר פאזה 3.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
