טיפול משולב עם נוגדי PD-(L)1 + חסמי CTLA-4, מאושר לשימוש כטיפול קו ראשון/ אחרי טיפול עם סוראפניב, במטופלים עם קרצינומה של תאי כבד (hepatocellular carcinoma – HCC). ברם, טרם נבדק האם טיפול זה הינו יעיל לאחר טיפול קודם עם נוגדי PD-(L)1.
עוד בעניין דומה
במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Cancer Research Communications, ביקשו החוקרים לבדוק היעילות של הטיפול המשולב לאחר טיפול קודם עם נוגדי PD-1/PD-L1 במטופלים עם HCC.
מחקר זה נערך במתכונת רטרוספקטיבית ורב- מרכזית. המחקר כלל נבדקים עם HCC מתקדם המטופלים עם איפילימומאב + ניבולומאב לאחר קבלת טיפול קודם נוגד PD-(L)1. לא נכללו במחקר נבדקים עם טיםול קודם עם נוגדי CTLA-4. המחקר הנוכחי כלל סך של 32 נבדקים, מתוכם 16 (50%) טופלו קודם לכן עם atezolizumab + bevacizumab,י10 (31%) עם שילוב של נוגד-VEGF + נוגד PD-(L)1 אחר ו-6 (19%) עם מונותרפיה של נוגד PD-(L)1. ממוצע הטיפולים הסיסטמיים הקודמים עמד על 2 (1-8).
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור התגובה האובייקטיבית (Objective response rate – ORR) של הטיפול עם איפילימומאב + ניבולומאב לפי RECIST 1.1 היה 22% (1 [3%] עם תגובה מלאה, 6 [19%] עם תגובה חלקית, 8 [25%] עם מחלה יציבה, 16 [50%] עם מחלה מתקדמת ו-1 [3%] לא ניתן להערכה [not evaluable – NE]). ה-ORR נמצא קשור לשרידות ללא התקדמות ושרידות כוללת ארוכות יותר. תופעות לוואי אימוניות דווחו בקרב 13 (41%) מהנבדקים, זאת ללא אזהרות בטיחות חדשות.
מתוצאות מחקר זה עולה, כי הטיםול המשולב עם איפילימומאב + ניבולומאב, הינו יעיל לטיפול ב-HCC גם בקרב מטופלים עם רקע של טיול עם נוגדי-PD-1/PD-L1 . לכן, כישלון טיפול עם נוגדי PD-(L)1, אינו צריך למנוע טיפול הצלה עם איפילימומאב + ניבולומאב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
