ישנה חשיבות קלינית לזהות מתוך אוכלוסיית החולים עם מחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי (non-alcoholic fatty liver disease- NAFLD) את המטופלים עם פיברוזיס על רקע דלקת כבד שומני לא אלכוהולי (Fibro-NASH). זאת מפני שמטופלים אלו נמצאים בסיכון הגבוה ביותר להתקדמות המחלה, וירוויחו ביותר מטיפול תרופתי הולם. זיהוי החלק השומני על בסיס בדיקת MRIי(MRI-based proton density fat fraction - MRI-PDFF) ואלסטוגרפיה מבוססת תהודה מגנטית (Magnetic Resonance elastography - MRE) מסוגלים לרבד את הסיכון של מטופלים עם NAFLD על ידי הערכת רמת השומן והפיברוזיס בכבד, בהתאמה. במסגרת מחקר זה החוקרים פיתחו מדד מבוסס MRI לזיהוי מטופלים עם fibro-NASH.
עוד בעניין דומה
במחקר זה נכללו שתי עוקבות; עוקבת ההסקה (n=103) ועוקבת האימות (n=244). הנבדקים עברו בדיקת MRI, ביופסיית כבד, אלסטוגרפיה חולפת, ובדיקות מעבדה לאבחון NAFLD בין השנים 2016-2020 בשני מרכזים רפואיים שלישוניים. על מנת לזהות מטופלים עם fibro-NASH החוקרים פיתחו משוואה המתכללת תוצאות MRI-PDFF,יMRE ומשתנה שלישי עם דיוק מירבי על פי רגרסיה לוגיסטית. מתוך אלו פותח מדד MASTי(MRI-aspartate aminotransferase) אשר הושווה למדדי NFSי (NAFLD fibrosis), FIB-4י(Fibrosis-4) ו-FASTי(FibroScan-aspartate aminotrasferase).
לפי תוצאות המחקר נראה כי מדד MAST הציג תפקוד גבוה גם בעוקבת ההסקה וגם בעוקבת האימות (שטח תחת העקומה של 0.93, רווח בר-סמך של 95%, 0.88-0.97). בעוקבת האימות, ערך הסף של 90% סגוליות עבור 0.242 מיתרגם ל-75% רגישות, ערך מנבא חיובי שך 50% וערך מנבא שלילי של 96.5%. זאת בניגוד לערך סף של 90% עבור 0.165 אשר מתורגם ל-72.2% סגוליות, ערך מנבא חיובי של 29.4% וערך מנבא שלילי של 98.1%.
בהשוואה ל-NFS ו-FIB-4, שימוש במדד MAST הביא לפחות נבדקים שקיבלו תוצאות בינוניות, ובסך הכל לערכי AUC גבוהים יותר. בהשוואה למדד FAST, MAST הציג תוצאות AUC ויכולת מבדלת טובים יותר.
מסקנת החוקרים הייתה כי מדד MAST הינו מדד מבוסס MRI-סרום מדוייק אשר מציג ביצועים טובים יותר מכלל המדדים הקודמים לו בזיהוי מטופלים שבסיכון מוגבר לפתח fibro-NASH.
מקור: