איך חשיפה סביבתית קשורה להתפתחות מחלת כבד שומנית לא אלכהולית?

מודלים ניסויים ומחקרים אפידמיולוגיים עדכניים מציעים כי מזהמים סביבתיים (Environmental Contaminants - EC) מסויימים תורמים להחלה ולפתולוגיה של מחלת כבד שומנית לא-אלכהולית (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease - NAFLD). עם זאת, המנגנון המקשר בין חשיפה ל-EC לבין הופעת NAFLD לא מובנים לאשורם. כמו כן, אין מידע על ההשפעה של EC על המטבולום של הכבד האנושי. משום כך, החוקרים שיערו כי חשיפה ל-EC, ובייחוד חומרים אורגניים מופלרים (Perfluorinated Alkyl Substances - PFAS), משפיעים על המטבוליזם התקין של הכבד ובייחוד מטבוליזם של המרה.

החוקרים בחנו את ההשפעה של EC על רמות אנזימי הכבד בדם בעוקבה מבוססת של 105 מטופלים עם NAFLD. הם אפיינו את הכבד (בעזרת ביופסיה) ומטבולומים בדם בעזרת ארבע פלטפורמות ניתוח נתונים מבוססים ספקטומטריית מסה. בנוסף הם מדדו PFAS ושאר EC בסרום הנבדקים. לאחר מכן, תוצאות אלו הושוו עם תוצאות מחקר חשיפה עם מודל עכבר דמויי אדם מסוג PPARα (מודל ספציפי לכבד שומני).

תוצאות המחקר הדגימו כי חשיפה ל-PFAS קשורה להדגשה של מסלולים מטבוליים מרכזיים בכבד שנפגעים ב-NAFLD, ובייחוד אלו המקושרים למטבוליזם של מרה וליפידים. עבור נקבות נמצא קשר חזק יותר בין מטבולום כבדי, חשיפה לכמיקליים ומשתנים קליניים מקושרים ל-NAFLD (תוכן שומן כבדי, HOMA-IR). בנוסף, החוקרים ראו באופן ספציפי עליה בהפרשה של מלחי מרה, טראצילגליצרולים וסרמידים מקושרים לחשיפה ל-PFAS, וקשר בין חשיפה לכמיקליים לבין הפרעה במטבוליזם של גלוקוז בנקבות. מחקר חשיפה של מכרסמים אישש את הממצאים הקושרים בין חשיפה ל-PFAS לבין שינויים תלויי מין בליפידים, בחולים עם NAFLD.

מסקנת החוקרים הייתה כי נקבות רגישות יותר להשפעות השליליות של PFAS. שינויים בליפידים עקב חשיפה זו יכולה להיות שניונית ליחסי הגומלין בין PFAS ומטבוליזם של חומצות מרה.

מקור:

Partho Sen, et al. (2022) “Exposure to environmental contaminants is associated with altered hepatic lipid metabolism in non-alcoholic fatty liver disease.” Journal of Hepatology, February 2022. Vol. 76, Issue 2, p. 283-293. doi.org/10.1016/j.jhep.2021.09.039