מגמת המעבר לשיטות של פולשנות מזערית בניתוחי טפולות

מטרת המחקר הייתה לבחון את השימוש בטכניקות עם פולשנות מזערית בניתוחי טפולות, ביניהם ציסטקטומיה שחלתית וכריתת שחלות, בקרה נשים עם מחלות גינקולוגיות שפירות וכן להשוות את התחלואה והתמותה בין מקרים שטופלו עם שיטות אלה למקרים שטופלו עם ניתוחים פתוחים.

במסגרת המחקר, נשים עם פתולוגיה שחלתית שפירה אשר עברו ציסטקטומיה שחלתית או כריתת שחלות בין 2016 ל-2018 נכללו. מטופלות עם אבחנה גינקולוגית של ממאירות  או היסטרקטומיה במקביל הוחרגו. החוקרים העריכו תמותה ותחלואה סביב הניתוח וכן עלויות עבור כל אחת מהפרוצדורות.

תוצאות המחקר הראו כי נכללו בו 351,207 נשים אשר עברו כריתת שחלות וכן 220,893 נשים אשר עברו ציסטקטומיה. בקבוצת הפרוצדורות עם פולשניות מזערית היו 294,190 (89.6%) מטופלות אשר עברו ציסטקטומיה שחלתית, ו-478,402 (87.3%) מטופלות אשר עברו כריתת שחלות. השימוש בטכניקה פולשנית מזערית לציסטקומיה גבר מ-88.7% ב-2016 ל-91% ב-2018, ושעור הניתוחים הפולשניים באופן מינימלי עלה מ-85.8% ל-88.7% במשך אותה תקופה (p<.001 עבור שניהם). שיעור הסיבוכים אצל מקרי הציסטקטומיה השחלתית היה 2.7% עבור ניתוח עם טכניקה פולשנית מזערית ו-8.8% עבור לפרוטומיה (p<.001). עבור כריתת שחלות, שעור הסיבוכים היה 3.1% במקרים שטופלו עם טכניקה פולשנית מזערית ו-22.9% בלפרוטומיה (P<.001).

החוקרים סיכמו כי ניתוח בטכניקה פולשנית מזערית היה בשימוש אצל רוב הנשים אשר עברו כריתת שחלות וציסטקטומיה שחלתית באינדיקציות שפירות. כמו כן, בהשוואה ללפרוטומיה, הניתוחים שבוצעו בטכניקה פולשנית מזערית היו קשורים לשעור סיבוכים נמוך יותר.

מקור:

Dioun Shayan et. al (2021) Obstetrics & Gynecology DOI: 10.1097/AOG.0000000000004577