• יו"ר: פרופ' אורן שיבולת
  • מזכיר: ד"ר אמיר שלומאי
  • גזבר: ד"ר טארק סעדי
  • חברי ועד: ד"ר אודי זיגמונד, ד"ר יורם מנחם, ד"ר אוהד עציון
מחקרים

האם נמצאה תרופה למחלת כבד שומנית לא אלכהולית?

במחקר שהתפרסם בכתב העת New England Journal of Medicine בחנו את המינון המועדף לטיפול יעיל עם האגוניסט ל-PPAR בשם לניפיברנור בפתרון NASH ללא החמרת הפיברוזיס

15.11.2021, 16:10
כבד שומני
כבד שומני

ישנו צורך קליני מובהק להשגת ניהול של מחלת כבד שומנית לא אלכהולית (Non-Alcoholic SteatoHepatitis - NASH), אשר טרם הושג. לניפיברנור הינו אגוניסט ל-PPARי(Peroxisome Proliferator-Activated Receptor) רבים אשר מווסת מסלולי איתות מטבוליים, דלקתיים ופיברוגניים הלוקחים חלק חשוב בפתוגנזה של NASH.

המחקר בוצע בשיטת מקרה-בקרת אינבו, עם הקצאה אקראית וסמיות כפולה במסגרת מחקר פאזה 2b. במחקר השתתפו מטופלים עם NASH פעיל ללא שחמת הכבד אשר הוקצו אקראית ביחס של 1:1:1 לקבלת 1,200 מ"ג או 800 מ"ג לניפיברנור או אינבו אחת לשבוע למשך 24 שבועות. התוצא העיקרי שנבדק היה ירידה של 2 נקודות לפחות במדד SAF-A (חלק המודד פעילות המחלה מתוך מערכת ניקוד SAF הכולל; כבד שומני [Steatosis], פעילות [Activity], פיברוזיס [Fibrosis], אשר לוקח בחשבון גם התנפחות הכבד ודלקת פעילה בה), ללא החמרה בפיברוזיס. ציוני SAF-A עומדים על 0 עד 4, כאשר ציון גבוה יותר מסמל מצב תחלואה קשה יותר. תוצאים שניוניים כוללים פתרון של NASH ונסיגה של הפיברוזיס בכבד.

במחקר השתתפו 247 נבדקים שהוקצו אקראית, מהם 103 (42%) סבלו מסוכרת סוג 2 (Type 2 Diabetes Mellitus - T2DM) ול-188 (76%) היה פיברוזיס כבדי בינוני עד חמור. תוצאות המחקר הדגימו כי שיעור הנבדקים שהשיגו הפחתה של 2 נקודות ומעלה בציוני SAF-A ללא החמרה של השחמת היה גבוה באופן מובהק בקבוצה שקיבלה לניפיברנור במינון 1,200 מ"ג בהשוואה לקבוצת מקרי הביקורת (55% לעומת 33%, p=0.007). לעומת זאת, שיעור הנבדקים שהשיגו הפחתה של 2 נקודות ומעלה בציוני SAF-A ללא החמרה של השחמת לא היה גבוה באלו שקיבלו מנה של 800 מ"ג בהשוואה לקבוצת האינבו (48% לעומת 33%, p=0.07).

שני מינוני הטיפול נמצאו עדיפים על אינבו בבדיקת שיעור החולים שהחלימו מ-NASH ללא התקדמות הפיברוזיס (49% עבור 1,200 מ"ג, 39% עבור 800 מ"ג לעומת 22% עבור אינבו) ושיפור רמת הפיברוזיס בנקודה 1 לפחות ללא החמרה של NASH (48%, 34% לעומת 9%, בהתאמה). לאחר טיפול עם לניפיברנור רמות אנזימי הכבד פחתו, וריכוזם של רוב הסמנים הביולוגים לליפידים, דלקת ופיברוזיס השתפרו.

שיעור הנבדקים שפרשו מהמחקר עקב תופעות לוואי עמד על פחות מ-5%, והייתה זהה בכל קבוצות המחקר. תופעות לוואי של שלשול, בחילות, בצקות פריפריות, אנמיה ועליה במשקל נצפו בתדירות גבוה בקבוצות הטיפול ביחס לקבוצת מקרי הביקורת.

מסקנת החוקרים הייתה כי טיפול עם לניפיברנור במינון של 1,200 מ"ג נמצא עדיף באופן מובהק על פני אינבו להשגת הטבה של 2 נקודות במדד SAF-A ללא החמרה של הפיברוזיס, בהשוואה לקבוצת אינבו. ממצאים אלו תומכים בהמשך הערכה של לניפיברנור במחקר פאזה 3.

מקור:

Sven M. Franque, et al. (2021) “A Randomized, Controlled Trial of the Pan-PPAR Agonist Lanifibranor in NASH”. New England Journal of Medicine, October 2021. Vol. 385, Issue 17, p. 1547-1558. DOI: 10.1056/NEJMoa2036205.

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית,  פיברוזיס כבדי,  שחמת הכבד
תגובות