• יו"ר: פרופ' אורן שיבולת
  • מזכיר: ד"ר אמיר שלומאי
  • גזבר: ד"ר טארק סעדי
  • חברי ועד: ד"ר אודי זיגמונד, ד"ר יורם מנחם, ד"ר אוהד עציון
מחקרים

למה אנשים עם מחלת כבד לא-אלכוהולית מתים?

בקרב חולים עם מחלת כבד שומני ללא רקע אלכוהולי יש תמותה עודפת על פני כלל האוכלוסייה בכל השלבים ההיסטולוגיים של המחלה, בעיקר עקב סרטנים ממקור לא כבדי ושחמת הכבד

02.08.2021, 15:14

טרם ידוע מה הסיכון לתמותה מכל סיבה והסיכון לפי סיבה של תמותת חולים עם מחלת כבד שומני לא אלכוהולי (Non-Alcoholic Fatty Liver Disease-NAFLD), בכל הספקטרום ההיסטולוגי שלה.

המחקר בוצע בשיטת עוקבה לאומית מותאמת אשר כללה את כלל השוודים עם NAFLD מאושרת בביופסיה בין השנים 1966 ועד 2017 (n=10,586). האבחנה של NAFLD אושרה בכלל הביופסיות שנשלחו לאחת מ-28 המעבדות הפתולוגיות, לאחר שנשללו אטיולוגיות נוספות למחלת הכבד. לאחר מכן מחלת הכבד סווגה לאחת מתתי הקטגוריות הבאות; כבד שומני פשוט, דלקת כבד שומני לא פיברוטי (Non-fibrotic SteatoHepatitis-NASH), פיברוזיס ללא שחמת או שחמת הכבד. מקרים של NAFLD צומדו לעד חמישה מקרי ביקורת מהאוכלוסיה הכללית בהתאמה לגיל, מין, שנת אבחון ומדינה (n=49,925). בעזרת רגרסיית COX, החוקרים בדקו את יחס הסיכונים הרב-משתני המתוקנן עם רווח בר-סמך של 95%.

על פני משך מעקב חציוני של 14.2 שנים, 4,338 חולים עם NAFLD נפטרו. תוצאות המחקר הדגימו כי ביחס למקרי הביקורת, לחולים עם NAFLD הייתה תמותה גבוהה באופן מובהק (16.9 לעומת 28.6 מקרים לכל 1,000 שנות אדם; יחס סיכונים מתוקנן של 1.93, רווח בר-סמך של 95%, 1.86-2).

ביחס למקרי הביקורת החוקרים ראו תמותה עודפת במצבים של כבד שומני פשוט (8.3 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 1.71, רווח בר-סמך של 95%, 1.64-1.79), NASH ללא פיברוזיס (13.4 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 2.14, רווח בר-סמך של 1.93-2.38), פיברוזיס לא שחמתי (18.4 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 2.16, רווח בר-סמך של 2.22-2.69), ושחמת הכבד (53.6 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 3.79, רווח בר-סמך של 3.34-4.3) [ptrend<0.01]. הפער, כתלות בחומרת המחלה, נשמר גם כאשר כבד שומני פשוט היה מקרה הייחוס (ptrend<0.01).

התמותה העודפת של מטופלים עם NAFLD נמצא קשור בעיקר להתפתחות סרטן חוץ-כבדי (4.5 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 2.16, רווח בר-סמך של 95%, 2.03-2.3). מלבד זאת, תמותה עודפת יוחסה בנוסף גם לשחמת (2.7 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 18.15, רווח בר-סמך של 95%, 14.78-22.3), מחלת לב וכלי דם (1.4 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 1.35, רווח בר-סמך של 95%, 1.26-1.44) וקרצינומה של הכבד (1.2 מקרים לכל 1,000 שנות אדם, יחס סיכונים מתוקנן של 11.12, רווח בר-סמך של 95%, 8.65-14.3).

מסקנת החוקרים הייתה כי כלל השלבים ההיסטולוגיים של NAFLD קשורים לעלייה מובהקת בשיעורי התמותה, עם עליה בסיכון ככל שמחלת הכבד בשלב היסטולוגי מתקדם יותר. רוב התמותה העודפת נמצאה קשורה לסרטן חוץ-כבדי ושחמת הכבד, בעוד תרומתן של HCC ומחלות לב וכלי-דם לתמותה היו יחסית צנועות.

מקור: 

Simon TG, et al (2021) “Mortality in biopsy-confirmed nonalcoholic fatty liver disease: results from a nationwide cohort”. Gut, July 2021. Vol. 70, Issue 7, p.1375-1382. dx.doi.org/10.1136/gutjnl-2020-322786

נושאים קשורים:  מחקרים,  תמותה עודפת,  מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית,  שחמת הכבד
תגובות