מגזין

כוכב הקופים

עד כמה רחוק הולך המחקר הביולוגי והיכן ראוי לשים לו את הגבול? צוות חוקרים בינלאומי שהצליח לגדל כימרות קוף-אדם במעבדה מעורר מחדש את הדיון האתי בנוגע לניסויים המשלבים תאים אנושיים בבעלי חיים

קופי מעבדה. אילוסטרציה

קבוצת מדענים הצליחה לראשונה לגדל עוברי קופים המכילים תאי אדם. במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Cell, החוקרים הזריקו תאי גזע אנושיים לתוך עוברי קוף. תאי הקוף והאדם התחלקו וגדלו יחד במבחנה, ושלושה עוברים שרדו 19 יום אחרי ההפריה.

המטרה של צוות המדענים מארה"ב, סין וספרד היא ליצור מודלים נסיוניים שיעזרו למדענים להבין טוב יותר את ההתפתחות המוקדמת, לתכנן טיפולים חדשים למחלות ולמצוא שיטות לגידול איברים אנושיים להשתלה מבעלי חיים אחרים, כגון חזירים או כבשים.

בניסוי, החוקרים הזריקו 25 תאי גזע מיוחדים (תאים פלוריפוטנטים) שמסוגלים להפוך לכל סוג של תא, כולל תאי שליה, ל-132 עוברי קוף מקוק בני שישה ימים. התאים האנושיים סומנו בחלבון פלואורסצנטי כדי שאפשר יהיה לזהות אותם בעובר הקוף עם התפתחותו.

המדענים השתמשו בטכניקה חדשה שאפשרה להם לגדל עוברי קופים מחוץ לרחם עד 20 יום, שלב שבו העוברים עדיין לא היו מפותחים ברובם, אך נוצרו בהם שכבות וחללים.

הישרדות העוברים ירדה במהלך הניסוי: אחרי עשרה ימים 103 עוברים המשיכו להתפתח, וביום ה-19 רק שלושה מהעוברים הכימריים נותרו בחיים. אחרי 20 יום עוברי קופים שגדלו מחוץ לרחם מתים, גם כאלה שאינם כימרים.

החוקרים בניסוי שוחחו על עבודתם עם מומחים לאתיקה וקיבלו אישורים מכל המוסדות המדעיים המעורבים. יתרה מכך, קטע הדיון במאמר מתחיל לא בממצאים מדעיים כמקובל במאמר מחקר, אלא בהצהרה על שיקולים אתיים

במחקר דומה שנערך במכון ויצמן ופורסם לאחרונה, גידלו החוקרים עובר של עכבר מחוץ לרחם במשך 11.5 יום, כשליש מזמן ההריון המלא של עכברה, זמן מספיק ליצירת כל הרקמות והאיברים שיהיו ביצור הבוגר.

החוקרים מצאו מספר גבוה של תאים אנושיים בעוברים הכימריים ששרדו. בממוצע, 3% עד 4% מהתאים בעוברים היו אנושיים, ובעובר אחד 7% מהתאים היו אנושיים.

בניסויים קודמים עם כימרות כבשה-אדם או חזיר-אדם, מעט מאוד מהתאים האנושיים שרדו, והתוצאות המאכזבות הללו דחפו את החוקרים לפנות לקופים, שקרובים הרבה יותר לבני אדם וחולקים ציר זמן התפתחותי דומה.

מחקרים קודמים הראו שכאשר תאים אנושיים נמצאים בתרבית עם תאי עכבר, תאי העכבר הורגים באופן פעיל את התאים האנושיים, אך כאשר מציבים תאי אדם וקוף יחד, אין תחרות ביניהם.

בעיות אתיות

הניסוי נערך בסין, לא משום שהוא בלתי חוקי בארה"ב, אלא כיוון שעוברי קופים הם יקרים וקשים להשגה, וקל יותר להשיג אותם בסין. בניסוי השתמשו ב-150 עוברים, ולא נעשה נזק לקופים, שכן העוברים הושגו בשיטה של הפריה חוץ גופית.

בנוסף, המדענים יצרו עוברים שהגיעו לשלב התפתחותי מוקדם מאוד ולא השתילו אותם ברחם של שום בעל חיים. אך ניסויים כאלה, המשלבים תאים אנושיים עם אלה של בעלי חיים, הם בכל זאת שנויים במחלוקת ומעלים בעיות אתיות.

מדענים מנסים כל הזמן להשיג מודלים טובים יותר של מחלות אנושיות כדי למצוא עבורן טיפול, אך ככל שהמודלים הללו טובים יותר, כך עולות בעיות אתיות שמהן מנסים להימנע בכך שלא עושים ניסויים בבני אדם. בנוסף לכך שהמחקר עשוי לטשטש את הגבול בין בני אדם לבעלי חיים, העבודה על קופים מעלה סוגיות הן בנוגע לרווחת בעלי חיים והן להסכמת האדם.

החוקרים בניסוי שוחחו על עבודתם עם מומחים לאתיקה וקיבלו אישורים מכל המוסדות המדעיים המעורבים. יתרה מכך, קטע הדיון במאמר מתחיל לא בממצאים מדעיים כמקובל במאמר מחקר, אלא בהצהרה על שיקולים אתיים.

שימושים אפשריים

החוקרים טוענים כי כימרות של בעלי חיים ואדם יכולות להוות כלי רב עוצמה בביו-רפואה וכי המחקר החדש חשוב להבנת הדרכים העומדות בפני מיזוג תאים אנושיים לעוברי בעלי חיים. תקוותם היא להבין את העקרונות של כימרות של קוף-אדם, שכנראה קלים יותר ליצירה, ואז לנסות ליישם את הידע על כימרות חזיר-אדם, שהן מאתגרות יותר מבחינה טכנית אך מקובלות יותר.

האם יש נקודה בה כימרה היא "אנושית" מדי? האם צריכים להיות כללים שונים כאשר יוצרים כימרה שיש בה יותר תאים אדם מתאי קוף, או אם יש תאים אנושיים רבים במוח המתפתח של הכימרה?

מטרה מרכזית אחת, הם אומרים, היא למצוא דרך לגדל איברים אנושיים בחזירים או בבעלי חיים אחרים כדי להקל על המחסור בהשתלות. נכון לעכשיו, יותר מ-100,000 אמריקאים ממתינים לאיברים להשתלה. אולם, יש מדענים שמטילים ספק ביכולת להשיג מטרה זו ובנחיצותו של המחקר אם הוא מתמצה רק בקידום הידע על התפתחות האדם.

הקלה במגבלות על מחקר בתאי גזע

המחקר מעלה שאלות אתיות נוספות: האם יש נקודה בה כימרה היא "אנושית" מדי? האם צריכים להיות כללים שונים כאשר יוצרים כימרה שיש בה יותר תאים אדם מתאי קוף, או אם יש תאים אנושיים רבים במוח המתפתח של הכימרה? סוגיית המוח ראויה לשיקול מיוחד, בין השאר משום שרבים רואים במוח את האיבר שמייחד את בני האדם. עם זאת, הכימרות שגודלו במחקר עדיין לא פיתחו מערכת עצבים.

מה שברור לקהילה המדעית הוא שעם ההתקדמות המהירה בתחום הכימרות, יש לבחון באופן תדיר את הסוגיות האתיות הקשורות למחקר זה. כיום כבר נעשים מאמצים במטרה להקל את המגבלות האתיות הבינלאומיות האוסרות על מדענים לגדל כל עובר אנושי מחוץ לגוף למשך יותר מ-14 יום. הכלל היה קיים כבר עשרות שנים והוא פותח בתקופה שבה לא היה אפשרי מבחינה טכנולוגית להחזיק עוברים בחיים מחוץ לגוף במשך יותר מכמה ימים. אבל מאז היכולות המחקריות השתנו באופן דרמטי ועם התעניינות מוגברת בכלי עריכה גנטי רב עוצמה כמו CRISPR לשינוי גנטי של עוברים לריפוי מחלות, קיימת מוטיבציה לפרוץ גבולות ביולוגיים נוספים ולכן יש צורך בניסוח כללים ברורים שיקבעו עד כמה רחוק אפשר לפרוץ אותם.

האגודה הבינלאומית לחקר תאי גזע (ISSCR) צפויה לפרסם הנחיות מעודכנות למחקר בתאי גזע, כולל מחקר בכימרות קוף-אדם. ההנחיות הנוכחיות של האגודה אוסרות על החוקרים לאפשר לכימרות קוף-אדם להזדווג, וממליצות על פיקוח נוסף כאשר תאים אנושיים עשויים להשתלב במערכת העצבים המרכזית המתפתחת של בעל החיים שאליו הוחדרו התאים האנושיים.

נושאים קשורים:  ניסויים בבעלי חיים,  "כימרה",  מגזין,  ביו-אתיקה,  חדשות,  מחקר
תגובות