אינטרלוקין-22 (IL-22) פועל על תאי אפיתל כדי לקדם הגנה והתחדשות של רקמות, אך יכול גם לעורר השפעות פרו-דלקתיות, התורמות לפתולוגיה של מחלות שונות.
עוד בעניין דומה
בכתב העת Immunity פורסם מחקר בו יצרו החוקרים בעזרת הנדסה אגוניסט-על מסוג IL-22 בעל אפיניות גבוהה, שאיפשר את קביעת המבנה של הקומפלקס השלישוני IL-22 – IL-22Rα – IL-10Rβ עד לרזולוציה של 2.6 Å. באמצעות תכנון מבוסס מבנה, ערערו החוקרים באופן שיטתי את היציבות של ממשק הקשירה IL-22-IL-10Rβ, בכדי ליצור אנלוגים שהינם אגוניסטים חלקיים להם יכולת לפרק את הצימוד בין אותות STAT1 ו- STAT3 במורד הזרם.
היקף ההטיה של STAT שהושג על ידי ליגנד יחיד השתנה בין רקמות שונות ונע בין אגוניזם מלא המוטה לכיוון STAT3 לאנטגוניזם ל-STAT1 / 3, והיה במתאם לרמות הביטוי של IL-10Rβ. בבחינה In vivo, האיתות הסלקטיבי של הרקמות חולל הגנה על רקמות בלבלב ובמערכת העיכול מבלי לגרום לדלקת מקומית או מערכתית, ובכך ביטל את ההשפעות המנוגדות של מערכת האיתות של IL-22.
לסיכום, ממצאי המחקר מספקים תובנה אודות המנגנונים העומדים בבסיס הפליאוטרופיה של הציטוקינים, וממחישים כיצד ניתן לנצל באופן סינתטי את רמות הביטוי המשתנות של הקולטן ואת ספי התגובה ל-STAT על מנת להעניק לציטוקינים פליאוטרופיים סגוליות תפקודית משופרת.
מקור:
Saxton, RA et al. Immunity. 2021 Apr 13;54(4):660-672.e9. doi: 10.1016/j.immuni.2021.03.008.