מטרת מחקר זה הייתה לחקור את הפרוגנוזה ארוכת הטווח של מחלת כבד, במטופלים לאחר מיגור של זיהום וירוס ההפטיטיס Cי(HCV) לאחר טיפול אנטי-ויראלי, לעומת מטופלים עם זיהום מתמשך ב-HCV.
עוד בעניין דומה
480 מטופלים (5,259 שנות אדם [PYs]) שקיבלו טיפול מבוסס אינטרפרון והשיגו תגובה נגיפית מתמשכת, ו-848 מטופלים (3,853 PYs) עם זיהום HCV מתמשך, נכללו במחקר. בנקודת הזמן של מחלה הנמשכת שנה אחת, בניתוח מטריצות הסתברות באמצעות מודלים של שרשרת Markov, נצפתה התקדמות לשחמת ממצב הפטיטיס כרוני (0.00%-0.63%) במטופלים לאחר מיגור של HCV. בקרב מטופלים עם דלקת כבד או שחמת כרונית ולאחר מיגור HCV, נצפתה התפתחות קרצינומה של הכבד (HCC) בקרב גברים בגילאי 50 ומעלה (0.97%-1.96%) ונשים בגיל 60 ומעלה (0.26%-5.00%). בנוסף, במטופלים עם שחמת ולאחר מיגור HCV נצפה גם שיפור בצהבת כרונית (4.94%-10.64%). לעומת זאת, במטופלים עם הפטיטיס כרוני וזיהום מתמשך ב-HCV נצפתה התקדמות לשחמת אצל גברים מעל גיל 30 שנים ונשים מעל גיל 40 (0.44%-11.99%). אצל גברים מעל גיל 40 ונשים מעל גיל 50 עם שחמת, הסבירות למעבר ל-HCC הייתה גבוהה יחסית (4.17%-14.02%). תחת ההנחה שהפטיטיס כרוני או שחמת בגיל 40 או 60 שנים הוא תנאי התחלתי למהלך 30 או 40 השנים הבאות, בהתאמה, ההסתברות ל-HCC הייתה גבוהה יותר בקרב מטופלים עם זיהום HCV מתמשך בהשוואה לאלה לאחר מיגור HCV.
מחקר זה מצא כי מיגור HCV יכול להפחית את הסיכון לפתח שחמת או HCC במטופלים עם זיהום כרוני ב-HCV.
מקור:
Tada T. Et al. (2020) Journal of Viral Hepatitis: published online
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
