לפי נתונים שהוצגו היום (ג') על ידי משרד הבריאות, 5% מעולי חבר העמים (בריה"מ לשעבר) שהם כ-45 אלף איש הם נשאי נגיף ההפטיטיס C וכ-17% מנשאי ההפטיטיס C עלולים להיות חולים במצב קשה אם יחלו גם בקורונה. עם זאת לפי תחזית המשרד, יש לצפות שבתוך עשור תמוגר הצהבת הנגיפית בישראל.
עוד בעניין דומה
הנתונים הוצגו בדיון שקיימה ועדת העלייה והקליטה של הכנסת שדנה היום בטיפול בנשאי צהבת נגיפית (הפטיטיס C). ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ תהילה פרידמן, ציינה כי בישראל חיים 900 אלף עולים ממדינות חבר העמים. שכיחות הפטיטיס C בקרבם, כאמור, 5%, כ-45 אלף איש. חולים רבים אינם מודעים למחלתם ואינם מטופלים. העדר טיפול עלול להוביל להידרדרות במצבם - לשחמת הכבד, סרטן הכבד ולצורך בהשתלת כבד.
בישראל, אין מאגר מידע אחד המרכז את כלל הנתונים על חולים בהפטיטיס C חריפה או כרונית. אין גם נתונים מדויקים במשרד הבריאות על מספר החולים בהפטיטיס כרונית בישראל.
עם זאת, קיים קשר בין נגיף הקורונה לבין מחלת הכבד. נגיף הקורונה גורם לנזק חריף לכבד, והתמותה בקרב המאושפזים עם מחלת כבד כרונית שנדבקו בנגיף הקורונה הגיעה ל-16.7%. בדיון נמסר כי "עמותת חץ", הארגון לבריאות הכבד בישראל, מציעה לערוך בדיקות דם לעולים החדשים שמגיעים מארצות המוגדרות בקבוצת סיכון להפטיטיס C כדי לאפשר את מיפוי האוכלוסיה הזאת. עוד נמסר שקופות החולים לא מבצעות פילוח לפי ארצות המוצא, מה שמקשה על איתור החולים והפניה יזומה על ידי קופת החולים לחולים המבוטחים בה.
בדיון מסר רוני בלנק, ממרכז המידע והמחקר של הכנסת: "אין כיום חיסון למחלה, אך קיימים טיפולים תרופתיים חדשים עם מעט תופעות לוואי. משרד הבריאות ציין ששיעורי ההחלמה של המטופלים בתרופות אלו קרובים ל-100%. ביולי 2016 הכריזה ישראל שתקדם תכנית לאומית למיגור המחלה, אולם נכון להיום, ארבע שנים לאחר ההכרזה, טרם הוחל ביישומה".
על פי הערכת משרד הבריאות ב-2018, כ-2% מאוכלוסיית ישראל הם נשאי הנגיף הזה - כיום מדובר בכ-184 אלף איש. לפי החברה הישראלית לחקר הכבד, במאי 2020, בישראל 70-60 אלף נשאים של הנגיף המתאימים לטיפול.
בלנק הוסיף כי השאלה המרכזית הנוגעת ליישום התכנית היא מספר המבוטחים הרדומים במערכת - כלומר מספר האנשים שקיבלו אבחנה בטרם כניסת הטיפולים החדשים לסל התרופות בשנת 2015, וכמה מהם קיבלו טיפול לאחר כניסת הטיפולים החדשים.
מהנתונים שמסרה קופת חולים מאוחדת עולה שבראשית 2015 היו בה 6,740 "רדומים" ועד סוף הרבעון הראשון של 2020, כ-71% מהם ביצעו לפחות בדיקת הפטיטיס C אחת וכ-18% מאלה שנבדקו לפחות פעם אחת הגיעו לטיפול.
מנתוני "לאומית" שנמסרו בדיון עולה כי בראשית 2015 היו 4,252 "רדומים" במערכת הקופה. עד סוף הרבעון הראשון של 2020, כ-56% מהם ביצעו לפחות בדיקה אחת להפטיטיס C וכשליש שנבדקו לפחות פעם אחת הגיעו לטיפול.
מהנתונים שנמסרו לכנסת מהקופות עולה כי רוב ה"רדומים" (כ-71% ב"מאוחדת" וכ-56% ב"לאומית") הגיעו להיבדק, אך נמצא פער בין שיעור הנבדקים בשתי הקופות. כמו כן, מהנתונים שנמסרו על מספר מקבלי הטיפול קשה לקבוע האם מדובר בשיעור מספק, שכן מהנתונים לא ניתן ללמוד כמה מ"הרדומים" הוגדרו חולים וכמה מהם היו זקוקים לטיפול.
ד"ר יובל דדון, מנהל התכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C במשרד הבריאות, אמר בדיון כי לפי מיטב ההערכות, "המחלה תמוגר כיוון שהתרופות המצויות יעילות ביותר". עוד אמר ש"למרות העיכוב, ישראל תעמוד ביעד הבינלאומי - חיסול המחלה עד 2030".
"הקורונה", אמר, "שינתה מעט את סדרי העדיפויות, אך אנו דבקים בתכנית. הגשנו בקשה להקמת מרכז מידע לאומי – רשם הפטיטיס C לאומי – וקיימנו עבודה משותפת עם שירות בתי הסוהר ועם קופות החולים לשם הפעלת המרפאות שיטפלו בריכוז גבוה של נשאים".
פרופ' זיו בן ארי, מומחית בתחום מחלות הכבד במרכז הרפואי שיבא, דיווחה בדיון כי "היעדר תסמינים למחלה גורמים לנשאי הנגיף שלא להיבדק בשלב מוקדם דיו, אך הגברת הסיכון לחולי קורונה הוא הזדמנות להגברת המודעות להפטיטיס C".
ד"ר שלומית ירון משירותי בריאות כללית מסרה על פנייה יזומה של הקופה לנשאי הנגיף המבוטחים בה וכי עד סוף השנה כמעט כל המבוטחים יקבלו טיפול.