על ידי שימוש בנתונים מהסקרים הלאומיים האמריקאיים בנושא בריאות ושימוש בסמים (NSDUH), חוקרים מצאו שהשכיחות של שימוש בקנאביס בקרב מבוגרים גברה בשנים האחרונות, אך השכיחות של הפרעת שימוש בקנאביס (לפי הגדרת המדריך לסטטיסטיקה ואבחנות מספר 4 [DSM-4]) נותרה יציבה. בחינת מגמות של כל המדדים הפרטניים של הפרעת שימוש בקנאביס ושל חומרת ההפרעה, עשויה לחשוף סיבות להיעדר עליית השכיחות של הפרעת שימוש בקנאביס.
עוד בעניין דומה
עורכי מחקר זה עשו שימוש בנתונים של 749,500 אנשים בני 18 ומעלה שהשתתפו בסקר NSDUH בין השנים 2002-2017. נעשה שימוש בניתוחים תיאוריים וברגרסיות לוגיסטיות.
בקרב מבוגרים בין השנים 2002-2017, השכיחות של הפרעת שימוש בקנאביס לפי DSM-4 בשנה שעברה נותרה יציבה על 1.5% עד 1.4%, אך השימוש בקנאביס עלה מ-10.4% ל-15.3%, שימוש יומי או כמעט יומי עלה מ-1.9% ל-4.2%, והפרעת שימוש בקנאביס ברמת חומרה קלה לפי DSM-4 עלתה מ-1.4% ל-1.9%. בקרב משתמשים מבוגרים בקנאביס, השכיחות של הפרעת שימוש בקנאביס לפי DSM-4 ירדה מ-14.8% ל-9.3%, שימוש יומי או כמעט יומי עלה מ-18% ל-27.2%, והפרעת שימוש בקנאביס לפי DSM-4 ברמות חומרה בינונית (4-5 מדדים) וגבוהה (6 מדדים ומעלה) פחתה מ-4.3% ל-3.1%, ומ-2.4% ל-1.3%, בהתאמה. בחינת מגמות של מדדים פרטניים של הפרעת שימוש בקנאביס בין השנים 2002-2017 בקרב כלל המבוגרים גילתה עליות בשני מדדים (סבילות להשפעות הסם, והקדשת זמן רב להשגת קנאביס ולשימוש בו או להתאוששות מהשפעותיו), והפחתה או היעדר שינוי במדדים האחרים. בקרב משתמשי קנאביס מבוגרים, נצפו ירידות בכל המדדים פרט להיעדר שינוי במדד אחד (סבילות).
החוקרים הסיקו ששימוש במדד החד-מימדי של DSM-5 להפרעת שימוש בקנאביס עשוי להיות רגיש יותר לאבחנת שינויי שכיחות, ביחס להגדרות של תלות ושימוש לרעה בקנאביס הקיימות ב-DSM-4. גישות אבחוניות עתידיות להערכת הפרעת שימוש בקנאביס עשויות להפיק תועלת ממדדים המוכוונים כמותנית.
מקור:
Compton, WM. et al. (2019). Drug and Alcohol Dependence. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2019.05.008