• יו"ר: ד"ר אורי סגול
  • מזכירה: ד"ר פביאנה בנימינוב
  • חברי ועד: ד"ר אמאני בשארה, ד"ר גיל בן יעקב, ד"ר דוד ירדני, ד"ר דורון בולטין, פרופ' מחמוד מחמיד
השמנת יתר

מהי השפעתו של ניתוח בריאטרי על שיעורי התמותה של הסובלים מהשמנת יתר?

מחקר עוקבה זה שנערך ב-5 מדינות נורדיות דגם עשרות אלפי אנשים שסבלו מהשמנת יתר, ובדק כיצד ניתוח בריאטרי השפיע עליהם מבחינת שיעורי תמותה מסוגים שונים, הן ביחס לאוכלוסייה הכללית והן ביחס לאנשים שלא נותחו

23.07.2019, 11:24
רופא עם מטופל עם השמנת יתר (אילוסטרציה)
רופא עם מטופל עם השמנת יתר (אילוסטרציה)

ניתוח בריאטרי עשוי להפחית את השיעור הכולל של תמותה כתוצאה מהשמנת יתר. מחקר זה בדק האם זמני ההישרדות של מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי דומים לאלה של האוכלוסייה הכללית, והאם הם ארוכים יותר מזמני ההישרדות של אנשים הסובלים מהשמנת יתר אך לא טופלו ניתוחית.

מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה זה כלל אנשים המאובחנים בהשמנת יתר, שתועדו ברשומות הלאומיות של מדינות נורדיות בין השנים 1980-2012. השפעת הניתוח הבריאטרי נותחה ביחס לתמותה מכל סיבה, וביחס לתחלואות הקשורות להשמנת יתר: סוכרת, סרטן ואובדנות. המודל הסטטיסטי על שם פואסון (Poisson) סיפק יחסי תמותה סטנדרטיים (SMR) עם רווחי סמך של 95%. בנוסף, נעשה שימוש ברגרסייה סטטיסטית רבת-משתנים על שם קוקס (Cox) בכדי להפיק יחסי סיכונים עבור תמותה בקרב מטופלים שנותחו או שלא נותחו.

מתוך 505,258 אנשים שנדגמו, 49,977 עברו ניתוח בריאטרי. 15 שנים ומעלה לאחר הניתוח, חלה עלייה ביחס התמותה הכולל מכל סיבה (1.94, רווח בר-סמך 95%, 1.83-2.05). עלייה בתמותה נצפתה גם כשהמעקב היה ממושך יותר לערך של 2.28 (רווח בר-סמך 95%, 2.07-2.51). יחסי התמותה עלו עבור תחלואת לב וכלי דם (2.39, רווח בר-סמך 95%, 2.17-2.63), סוכרת (3.67, רווח בר-סמך 95%, 2.85-4.72) ואובדנות (2.39, רווח בר-סמך 95%, 1.96-2.92), אך לא עלו עבור סרטן (1.05, רווח בר-סמך 95%, 0.95-1.17).

יחסי התמותה עלו עם הזמן בקרב אנשים שסבלו מהשמנת יתר שלא עברו ניתוח - יחס התמותה מכל הסיבה היה 2.15 (רווח בר-סמך 95%, 2.11-2.20), ונשאר יציב לאורך תקופת המעקב. בהשוואה למטופלים עם השמנת יתר שלא נותחו, למטופלים שעברו ניתוח בריאטרי היו שיעורים מופחתים של תמותה מכל סיבה (יחס סיכונים 0.63, רווח בר-סמך 95%, 0.60-0.66), תחלואת לב וכלי דם (יחס סיכונים 0.57, רווח בר-סמך 95%, 0.52-0.63), וסוכרת (יחס סיכונים 0.38, רווח בר-סמך 95%, 0.29-0.49). לעומת זאת, התמותה שלהם מאובדנות הייתה מוגברת (יחס סיכונים 1.68, רווח בר-סמך 95%, 1.32-2.14). תמותה מסרטן הופחתה באופן כללי (יחס סיכונים 0.84, רווח בר-סמך 95%, 0.76-0.93), אך הייתה מוגברת לאחר 15 שנים ומעלה של מעקב (יחס סיכונים 1.20, רווח בר-סמך 95%, 1.02-1.42).

מחקר זה ניתח נתונים של מטופלים שסבלו מהשמנת יתר במדינות נורדיות. החוקרים הסיקו ממנו שלמטופלים מאובחנים בהשמנת יתר שעברו ניתוח בריאטרי היו זמני הישרדות ארוכים יותר ביחס לאנשים עם השמנת יתר שלא נותחו. עם זאת, התמותה של מטופלים שנותחו הייתה גבוהה ביחס לאוכלוסייה הכללית ועלתה עם הזמן. הממצאים בנוגע לתחלואות אחרות הקשורות להשמנת יתר תאמו את התוצאות הללו.

מקור: 

 Kauppila, JH. et al. (2019). Gastroenterology. 157(1): 119-127. 

נושאים קשורים:  השמנת יתר,  ניתוח בריאטרי,  שיעורי תמותה,  ניתוחים בריאטרים,  מחקרים
תגובות