ידוע זה מכבר שהדבקה ב-HIV מהווה גורם סיכון למחלת כבד חמורה יותר, במקרה של הדבקה מקבילה בהפטיטיס C. אך עם ההתקדמות ביעילות והבטיחות של טיפולים אנטי רטרו-ויראליים לצד השיפור בנגישות לטיפול בהפטיטיס C, נשאלת השאלה: האם עובדה זו עדיין נכונה?
עוד בעניין דומה
החוקרים בדקו את הנתונים עבור 1,253 מטופלים המודבקים רק בהפטיטיס C ו-175 מטופלים המודבקים בהפטיטיס C וב-HIV במקביל. הנתונים נלקחו משני מחקרי עוקבה פרוספקטיביים שנערכו בצרפת. כל המטופלים היו עם שחמת כבד מפוצה (מדד Child-Pugh דרגה A), ללא עבר של סיבוכים. דרגת השחמת אומתה באמצעות ביופסיה. ההיארעות של אי ספיקת כבד, סרטן כבד ומוות, בהתאם למצב ה-HIV, חושבה באמצעות מודל Fine-Gray המותאם לגיל. כמו כן, ההבדלים ההתחלתיים בין הקבוצות נוטרלו באמצעות שיטת propensity score match.
החוקרים מצאו כי הנבדקים המודבקים בשני הווירוסים היו צעירים יותר (47.5 לעומת 56.0, p=0.001), רובם גברים (77.1% לעומת 62.3%, p<0.001). נבדקים אלו היו בעלי שיעורי ריפוי דומים מהפטיטיס C, בתחילת המחקר ובסופו, בהשוואה לנבדקים שהיו חולים רק בהפטיטיס C. 80.4% מהמודבקים בשני הווירוסים במקביל היו בעלי עומס נגיפי בלתי ניתן לגילוי של HIV. בתקנון לגיל, שיעור ההיארעות לאחר 5 שנים של סרטן כבד ואי ספיקת כבד, היו דומים בקבוצה המודבקת בשני הווירוסים לעומת קבוצת ההפטיטיס Cי(8.5% לעומת 13.2%, p=0.12; 12.8% לעומת 15.6%, p=0.40, בהתאמה).
עוד מצאו החוקרים שסך שיעור התמותה המתוקנן לגיל היה גבוה יותר בקבוצה עם שתי ההדבקות (SHR=1.88, רווח בר-סמך 95%: 1.15-3.06, p=0.011). מדדים הקשורים להיארעות של אי ספיקת כבד וסרטן כבד היו גיל, היעדר תגובה וירולוגית ממושכת וחומרת השחמת, אך לא מצב ה-HIV. בשימוש בשיטת ה-propensity score match המזווגת 95 מטופלים מכל קבוצה על פי נתונים התחלתיים, התקבלו תוצאות דומות.
מסקנת החוקרים היא שבמטופלים עם שחמת כבד, המודבקים בהפטיטיס C, עצם ההדבקה ב-HIV כבר לא מהווה גורם סיכון לסרטן הכבד ואי ספיקת כבד. עם זאת, ישנו שיעור תמותה גבוה יותר במטופלים אלו, בגלל סיבות שאינן קשורות למחלת הכבד.
מקור:
Salmon-Ceron, D. et al. (2018). Hepatology. https://doi.org/10.1002/hep.30400