בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת הוצגו אתמול (ג') נתוני הטיפול בחולי מחלת הכבד הפטיטיס C, והתמונה שעלתה מדברי המשתתפים בדיון והמצגות שהוצגו היא עגומה למדי.

יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה (הליכוד), אמר שכבר לפני כשנה הוערך בדיון דומה בכנסת כי בישראל חיים כ-30,000 נשאי הפטיטיס C שאובחנו ויכולים לקבל טיפול, אך מסתבר עתה שרק 10% מתוכם, כ-3,000 איש, באים לקבל טיפול שכזה.

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא, הציגה בדיון נתונים ומהם עולה כי שכיחות המחלה בישראל היא 1.96%. כלומר, מדובר בכ-140,000 בוגרים, אך רק 25% מהם מאובחנים במחלה, ומתוך המאובחנים – רק כ-20% מקבלים טיפול אנטי נגיפי.

פרופ' זיו בן ארי (צילום: יח"צ)

פרופ' זיו בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד במרכז הרפואי שיבא. "לא מיידעים את החולים בדבר טיפול יעיל" (צילום: יח"צ)

מדובר במחלה כרונית מתקדמת שעלולה להביא לכך שאצל 30%-20% מהחולים יתפתח כשל בתפקוד הכבד, סרטן כבד ויידרשו השתלות כבד. בדיקה פשוטה יכולה להציל את חייהם של הנשאים והחולים.

עוד עולה מהנתונים כי אוכלוסיית העולים מחבר העמים ומאתיופיה חשופה למחלה זו במיוחד, בגלל תנאים סניטריים ירודים בארצות המוצא. בעוד שכלל נשאי המחלה בישראל עומד כאמור על 2% מכלל האוכלוסיה, הרי שבקרב אוכלוסיית העולים השיעור הוא פי 3-2 (מזנקים 6%-4%).

עוד אמרה פרופ' בן ארי כי רבים לא יודעים שהם נושאים את הנגיף וממשיכים להדביק את סביבתם. "ניתן להימנע מכך על ידי טיפול פשוט ויעיל", הדגישה והוסיפה: "איננו יכולים לטפל בכ-7,000 חולים בשנה, כך שלא נוכל לעמוד ביעדים שעליהם התחייבה ישראל באמנות הבינלאומיות בנושא. את החולים המוכרים לא מיידעים בדבר הטיפול האפשרי והיעיל. קופת חולים מכבי למשל עוסקת כבר כשנתיים באיתור חולים 'רדומים' ועד כה נחשפו כ-800 כאלה והם אמנם החלו לקבל טיפול".

פרופ' אלי צוקרמן, יו"ר החברה לחקר הכבד, מסר כי "רוב החסמים לטיפול הם למעשה חוסר ידע מצד הרופא המטפל שנובע מאי העברת מידע מהקופה המבטחת, כמו גם חוסר נגישות של החולים למרכזי הטיפול או תדמית מאיימת של הטיפול". פרופ' צוקרמן מתח ביקורת על קצב הטיפול בבעיה מצד משרד הבריאות.

פרופ' אלי צוקרמן, יו"ר החברה לחקר הכבד. "רוב החסמים לטיפול הם חוסר ידע מצד הרופא המטפל" (צילום: פרטי)

חוליו בורמן, ראש עמותת ח"ץ שהוקמה בשנת 2000 על ידי קבוצת חולים ובשיתוף פעולה עם החברה הישראלית לחקר הכבד ומהווה מאז כתובת מרכזית לחולים במחלות כבד ולבני משפחותיהם, מתח ביקורת חריפה על קופות החולים והאשים את משרד הבריאות ב"מריחת" הטיפול בנושא.

על פי נתונים עדכניים, 20,949 מבוטחי ה"כללית" חולים בהפטיטיס C אבל רק 14% טופלו עד כה. ב"מכבי" ידועים 5,734 חולים אולם רק 37% מהם טופלו. ב"לאומית" - 2,900 חולים, מהם טופלו 17%. "מאוחדת" לא מסרה נתונים.

בתגובה אמרה ד"ר אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות, כי רק השנה נכנס הטיפול במחלה זו לסל התרופות והוא כבר שינה את תמונת המצב. המשרד, דיווחה, אוסף עוד  נתונים כדי להתגבר על החסמים שהועלו. היא הודיעה כי יבוצעו בדיקות סקר בתחילת 2019, בהדרגתיות, על פי אלגוריתם, שיגדירו את קבוצות הסיכון.

רוני בלנק, חוקר במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציג נתונים משלימים והדגיש כי התכנית לאבחון מוקדם של המחלה טרם יושמה: יותר מ-800 אלף ממבוטחי "כללית", "מכבי "ו"מאוחדת" נבדקו, ובארבע השנים האחרונות אותרו כ-3,000 חולים חדשים, בנוסף לכ-10,000 חולים ותיקים, אך לא ברור אצל כמה מהם המחלה פעילה. 6,627 חולים החלו בטיפול בתקופה זו ובשנים האחרונות הורחבה הזכאות לטיפולים ולתרופות  בסל התרופות.

ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד), שיזם את הדיון, הדגיש שאמנם נעשו מהלכים שונים על ידי קופות החולים ומשרד הבריאות "אך לא די בהם. התקציב שהוקצה לנושא הזה לא מנוצל עד תום". הוא קרא להעלות את הנושא בפגישה השבועית של מנהלי המחוזות בקופות החולים כדי להירתם לעמידה ביעדים.

יש לציין כי מדינת ישראל התחייבה מול ה-WHO לנקוט בצעדים שיביאו למיגור המחלה עד שנת 2030. בשנים האחרונות הוחלט בוועדת סל התרופות להקצות מיליוני שקלים למטרה זאת. כיום, כל החולים בסוגי הגנוטיפים של המחלה זכאים לטיפול תרופתי. סך התקציב שהועמד בשנים האחרונות לתרופות שנכללו בסל הוא כ-250 מיליון שקל (מדי שנה בארבע השנים האחרונות הצטרפה קבוצת חולים נוספת למסגרת זו בהתאם לגנוטיפ), אלא שנראה כי רק כמחצית מסך התקציב מנוצלת.

בשנים האחרונות משרד הבריאות החליט לתעדף את הטיפול במחלת ההפטיטיס ולהקדיש לה משאבים רבים על מנת לאתר את החולים ולטפל בהם ובכך למגר את המחלה מהעולם. ביולי 2016 הודיע משרד הבריאות שיקדם תכנית לאומית למאבק בהפטיטיס C שתכלול בין השאר אבחון מוקדם של החולים בקבוצות הסיכון, ביניהן עולי חבר העמים, מי שקיבל עירוי דם לפני 1992 ומשתמשי סמים בהזרקה. אולם למעשה טרם החל תהליך האבחון המוקדם בקרב קבוצות הסיכון הללו.

תגובת ה"כללית": "טיפול תרופתי ניתן רק למטופלים שנמצא כי המחלה פעילה וכי בגופם קיים עומס נגיפי חיובי. נמשיך במאמץ להשלים בדיקות לכל שאר הנשאים ולהפנותם לטיפול בהקדם".

תגובת "לאומית": "הקופה דוחה מכל וכל את הנתונים. אנו ממצים את כל התקציב שהוקצה בסל התרופות לטיפול בהפטיטיס ואף מעבר לכך. איננו מונעים טיפול מאף חולה. אנו קוראים למשרד הבריאות לפעול להורדת מחירי התרופות ובכך לנצל טוב יותר את התקציב שהוקצה למיגור המחלה".