רוב התמותה בעולם עקב מחלות כבד וסרטן הכבד מיוחסת לווירוסים הפטיטיס B ו-C. למרות ההתקדמות היוצאת דופן בטיפול ב-HBV בעשור האחרון, קיים מידע מוגבל ברמת האוכלוסייה לגבי ההשפעה של הטיפול בווירוס על הנטל של מחלת כבד וסרטן כבד. מחקר שנערך ב-University of Ulsan College of Medicine בסיאול, דרום קוריאה, ביקש לבחון את ההשלכות של שימוש נרחב בתרופות אנטי-ויראליות על ההיארעות והתמותה מסרטן כבד.
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי, נתונים על תמותה ממחלת כבד וסרטן כבד בין השנים 1999 ו-2013 נאספו ממאגר תעודות הפטירה של קוריאה, מדינה אנדמית ל-HBV.
עבור מחלת כבד, בין השנים 1993 ו-2013 מספר מקרי המוות השנתיים פחת ב-62.3% (רווח סמך 95% של 62-62.6) שיעור התמותה הגס (crude death rate, CDR) פחת ב-64.4% (רווח סמך 95% של 64.3-64.9) מ-21.2 ל-7.5 ל-100,000 איש, ושיעור התמותה המתוקן לגיל פחת ב-75% (רווח סמך 95% של 74.7-75.3). לעומת זאת, עבור סרטן כבד מספר מקרי המוות השנתיים עלה ב-17.8% (רווח סמך 95% של 17.6-18) וה-CDR עלה ב-10.2% (רווח סמך 95% של 10-10.4), בעוד ששיעור התמותה המתוקן לגיל פחת ב-26.9% (רווח סמך 95% של 26.6-27.2). מספר החולים שטופלו בתרופות אנטי-ויראליות אוראליות עלה מ-1,716 ל-187,226 במשך תקופת המחקר. העלייה בגיל הממוצע במקרי התמותה עקב מחלת כבד הייתה גדולה באופן משמעותי מעליית הגיל בתמותה מסרטן כבד (8.8 לעומת 6.1 שנים ; P=0.02).
החוקרים מסכמים שההפחתה הניכרת בתמותה ממחלת כבד, עקב שימוש נרחב בתרופות אנטי-ויראליות נגד HBV, האריכה את תוחלת החיים והגדילה את מספר החולים בסיכון לפתח לסרטן כבד, מה שהגדיל מאוד את הנטל של סרטן כבד באוכלוסייה אנדמית ל-HBV. החוקרים מדגישים שהיחס בין תמותה ממחלת כבד לתמותה מסרטן כבד צריך להילקח בחשבון באופן זהיר בכינון מדיניות בריאות.
מקור: