קיימת מחלוקת בדבר היכולת של ניקוז נוזלים בחלל הבטן על ידי תומכן (transjugular intrahepatic portosystemic shunts - TIPS) להאריך את ההישרדות של מטופלים עם שחמת ומיימת (ascites) עמידה. השיעורים הגבוהים של כישלון תומכנים, יחד עם שימוש בתומכנים חשופים, מבטלים את היתרונות של TIPS.
עוד בעניין דומה
בוצע מחקר מבוקר עם הקצאה אקראית על מנת לבחון את ההשפעות של TIPS עם תומכנים מצופים בפוליטטראפלואורואתילן בקרב מטופלים עם שחמת ומיימת עמידה.
במחקר פרוספקטיבי זה השתתפו 62 מטופלים עם שחמת הכבד שעברו לפחות שני ניקורים בטניים (paracenteses) בנפח גבוה במהלך שלושה שבועות לפחות. המחקר נערך בארבעה מרכזים רפואיים שלישוניים בצרפת, בין אוגוסט 2005 לדצמבר 2012.
המטופלים הוקצו אקראית לקבלת TIPS עם ציפוי (n=29) או לניקור בטני בנפח גבוה וקבלת אלבומין לפי צורך (n=33). כל המטופלים קיבלו תזונה דלה בנתרן ונבדקו חודש לאחר ההליך ולאחר מכן אחת לשלושה חודשים עד תום שנה. בכל ביקור תועדו סיבוכים הקשורים למחלת הכבד, שינויים בטיפול ומשתנים קליניים וביוכימיים הדרושים לחישוב מדדי Child-Pugh ו-MELD. בדיקת דופלר בוצעה בתחילת המחקר ושישה ו- 12 חודשים לאחר ההליך. התוצא העיקרי היה הישרדות ללא השתלת כבד שנה לאחר ההליך.
שיעור גבוה (93%) של מטופלים בקבוצת TIPS השיגו את התוצא העיקרי, בהשוואה לקבוצת הניקור+אלבומין (52%) (p=0.003). בוצעו 32 ניקורים בטניים בקבוצת TIPS ו-320 בקבוצת הניקור+אלבומין. שיעורים גבוהים יותר של מטופלים בקבוצת הניקור+אלבומין היו עם דימום הקשור ליתר לחץ דם פורטלי בהשוואה למטופלים בקבוצת TIPSי(18% לעומת 0, p=0.01), כמו גם סיבוכים הקשורים לבקע (herniaי) (18% לעומת 0, p=0.01).
מספר ימי האשפוז היה גבוה פי שניים בקבוצת הניקור+אלבומין בהשוואה לקבוצת TIPSי(35 לעומת 17 ימים, p=0.04). ההסתברות להיעדר אנצפלופתיה לאחר שנה היתה 65% בשתי הקבוצות.
במחקר זה נמצא, כי שימוש ב-TIPS בתומכנים מצופים מגביר את שיעור המטופלים עם שחמת ומיימת עיקשת ששורדים במשך שנה ללא השתלת כבד, בהשוואה למטופלים דומים שטופלו רק בניקורי מיימת וקבלת אלבומין לפי צורך. ממצאי המחקר תומכים בביצוע TIPS כטיפול קו-ראשון עבור מטופלים אלו.