על אף שניסויי שלב-3 מצביעים על בטיחות דומה של טיפול משולש (pegylated interferon וribavirin עם telaprevir [Incivo, J-C Health Care] או boceprevir [Victrelis, Merck Sharp & Dohme Israel]) בקרב נשאי HCV לאחר טיפול קודם עם וללא שחמת, מיעוט מקרי השחמת בעוקבות ניסויים אלו מחליש ראיות אלו.
עוד בעניין דומה
צילום מיקרוסקופי של כבד עם שחמת הכבד (מקור צילום: ויקיפדיה)
מחקר, שהתפרסם באתר כתב העת Journal of Hepatology, מביא את נתוני בטיחות ויעילות בשבוע 16 של עוקבת נשאי HCV שחמתיים, שטופלו במסגרת French Early Access Programme. לעוקבה גויסו באופן פרוספקטיבי 674 נשאי HCV מגנוטיפ 1 עם שחמת מפוצה לקבלת טיפול משולש במשך 48 שבועות.
בקרב 497 מטופלים שהגיעו לשבוע 16 של הטיפול, דווח שיעור היארעות גבוה למדי - 40.0% - של תופעות לוואי חמורות בנוסף לשיעור גבוה - 6.4% - של סיבוכים חמורים (זיהום חמור או כשל כבדי) או תמותה.
אנמיה, המוכרת כתופעת לוואי שכיחה של טיפולים אלו, היתה קשה במיוחד לטיפול ושיעור הנזקקים לטיפולים אינטנסיביים לתיקון אנמיה היה גבוה גם כן: 50.7% נזקקו ל-erythropoietin ו-12.1% נזקקו לעירוי דם.
גורמי סיכון עצמאיים להופעת אנמיה עם המוגלובין < 8 g/dL שנמצאו במחקר, כללו מין נשי (יחס צולב [odds ratio]: 2.19; רווח בר סמך של 95%: 1.11-4.33; p=0.024); אי השתתפות בשלב המקדים (lead-in) של המחקר (2.25; 1.15-4.39; p=0.018); גיל ≥ 65 שנים (3.01; 1.54-6.02; p=0.0014); ורמת המוגלובין ≤12 g/dL בנשים ו-≤13 g/dL בגברים (5.30;2.49-11.5;p=0.0001).
גורמי סיכון לתמותה, עם סיכון של 44.1% בשתי הקבוצות, היו ספירת טסיות ≤ 100,000 במ"מ מעוקב (3.11;1.30-7.41;p=0.0105) ורמת אלבומין < 35 g/dL (6.33;2.66-15.07; p=0.0001).
את המספרים הנ"ל סיכמו החוקרים בקביעה, כי פרופיל הבטיחות של הטיפול המשולש גרוע וחולים עם ספירת טסיות וריכוז אלבומין נמוכים לא צריכים לקבל טיפול זה. ואולם, לאיזון התמונה, ציינו החוקרים כי התגובה הנגיפית היתה דווקא גבוה למדי.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
