• יו"ר: פרופ' אמיר שלומאי
  • מזכיר: ד״ר אוהד עציון
  • גזבר: ד״ר אודי זיגמונד
  • חברי ועד: ד״ר אסף יששכר, ד״ר יאנה דוידוב
סטטינים

פגיעה בכבד עקב טיפול בסטטינים: נדירה אך עלולה להיות חמורה

המחקר בחן את כל מקרי הפגיעה בכבד בקרב מטופלים בסטטינים בשבדיה. נמצא כי התופעה נדירה, אך בחלק מהמקרים מדובר בפגיעה חמורה. החוקרים ממליצים על בדיקת תפקודי כבד למטופלים חדשים בסטטינים המציגים תלונות מחשידות

01.02.2012, 22:48

סטטינים הם מהתרופות השכיחות ביותר ברחבי העולם. זהו טיפול הבחירה בהיפרכולסטרולמיה המלווה גורמי סיכון נוספים למחלה קרדיווסקולארית, ומחקרים רבים הראו כי הטיפול בהם מאריך חיים. במחקרים קליניים נמצא שיעור דומה של עלייה ברמת האמינוטראנספראזות בדם בקרב מטופלים בסטטינים ובפלסבו, ואף על פי שכללו משתתפים רבים, לא היו המחקרים בעלי כח סטטיסטי מספיק על מנת לגלות פגיעה בכבד הנגרמת בעקבות הטיפול.

במקרים רבים פגיעה אידיוסינקרטית בכבד מתגלה לאחר שיווק התרופה. כמה מחקרים הדגימו כי פגיעה בכבד כתוצאה מסטטינים אינה אופיינית במקרים של מחלת כבד קודמת (ולמעשה סטטינים נמצאו קשורים בשיפור מצבם של מטופלים הסובלים ממחלת כבד שומני לא אלכוהולית), והועלו ספקות לגבי קיומה של פגיעה בכבד עקב טיפול בסטטינים.

בסקירת ספרות שנערכה לאחרונה דווח כי בספרות דווח עד כה על  40 מקרים בלבד של חשד לפגיעה בכבד עקב סטטינים, והסדרה הגדולה ביותר כללה 7 מטופלים.

מחקר זה התבסס על בסיס נתונים הכולל נתונים לגבי תופעות לוואי חדשות, חמורות או קטלניות של תרופות, המנוהל בשבדיה החל משנת 1966. כל מקרי הפגיעה בכבד שדווחו בעת טיפול בסטטינים נבחנו, הן מבחינת הסבירות לכך שהנזק אכן נגרם מהטיפול והן מבחינת חומרת הפגיעה.

מאז תחילת השימוש בסטטינים בשנת 1988 ועד שנת 2010, דווח על 239 תופעות לוואי מסטטינים (פגיעה בכבד, פגיעה בשרירים, פנקראטיטיס, תופעות בעור, ותופעות גסטרואינסטינליות, אורינריות או נוירולוגיות). נמצא כי 22 מקרים אינם קשורים לטיפול. מתוך 217 המקרים הנותרים זוהו 124 מקרים של פגיעה בכבד (57%). מתוך מקרים אלו, לגבי 26 מקרים לא נמצא מידע מספיק, וב-25 מקרים הפגיעה בכבד לא הייתה חמורה (ערכי אמינוטרנספראזות נמוכים מפי 5 מהגבול העליון של הטווח התקין, או ערכי ALP נמוכים מפי 2 מהגבול העליון של הטווח התקין). 73 מקרים של פגיעה בכבד נבחנו בניתוח הנתונים הסופי. שני מטופלים נפטרו כתוצאה מהפגיעה, ומטופל אחד עבר השתלת כבד.

ב-71% מהמקרים נקבע כי ייתכן שהפגיעה נגרמה מהטיפול התרופתי, לגבי 19% מהמקרים נקבע כי סביר שהפגיעה נגרמה מהטיפול התרופתי, ולגבי 10% נמצאה סבירות גבוהה כי הפגיעה נגרמה מהטיפול התרופתי.

ב-59% מהמקרים הייתה הפגיעה הכבדית הפטוצלולרית, ב-30% הייתה הפגיעה כולסטטית, וב-11% הייתה הפגיעה מעורבת. התרופות שגרמו לפגיעה היו atorvastatin ב-30 מקרים, simvastatin ב-28 מקרים, fluvastatin ב-11 מקרים, pravastatin ב-2 מקרים, ו-rosuvastatin ב-2 מקרים.

לשלושה מטופלים אחרים נעשה ניסיון נוסף (בלתי מכוון) לטיפול באותו סוג סטטין שגרם לפגיעה, והניסיון הנוסף גרם לאותה פגיעה פעם נוספת. בחמישה מקרים נעשה ניסיון לטיפול בסוג אחר של סטטין. אצל שלושה מטופלים הסטטין שגרם לפגיעה היה atorvastatin, וניתן היה להחליפו ב-pravastatin (ב-2 מקרים) או ב- simvastatin (מקרה אחד), מבלי שהופיעה פגיעה בכבד. בשני מקרים היה הטיפול שגרם לפגיעה rosuvastatin, וניתן היה להחליפו ב-simvastatin וב-atorvastatin, ללא הופעת פגיעה בכבד.

משך הטיפול הממוצע עד להופעת הפגיעה היה ארוך יותר עם atorvastatin (טיפול במשך 4 חודשים בממוצע) לעומת simvastatin (טיפול במשך 3 חודשים בממוצע). Atorvastatin גרם לפגיעה כולסטטית או לפגיעה מעורבת בשכיחות גבוהה יותר מאשר simvastatin.

ב-26% מהמקרים היה מעורב טיפול תרופתי נוסף בתרופות שונות.

השכיחות הכללית של פגיעה בכבד הקשורה בטיפול בסטטינים הייתה 1.6 מקרים ל-100,000 שנות אדם, ו-1.2 מקרים ל-100,000 מטופלים.

החוקרים מסכמים כי פגיעה אידיוסינקרטית בככבד הקשורה לטיפול בסטטינים היא נדירה, אך תוצאותיה עלולות להיות חמורות. לאחר ההחלמה, ניתן לשחזר דפוס דומה של פגיעה בכבד בעת חשיפה מחדש לטיפול. לפיכך על הרופאים לבצע בדיקות של הכבד למטופלים בסטטינים המפתחים סימפטומים כגון בחילה, עייפות חמורה או כאבי בטן.

ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:

Bjornsson et al.;Hepatotoxicity associated with statins: Reports of idiosyncratic liver injury post-marketing, Journal of Hepatology 2012 vol. 56 j 374–380

נושאים קשורים:  סטטינים,  פגיעה בכבד,  מחקרים
תגובות
עדו
03.02.2012, 00:20

מה דעתם ונסיונם של המומחים ברפואת הכבד על המאמר.
האם הנזק לכבד הוא תוצאה של שימוש בסטטינים גנריים ???