אי ספיקת כבד חריפה (ALF) כתוצאה משימוש באצטואמינופן (APAP) קשורה בתמותה משמעותית. הרגישות של הסמנים הפרוגנוסטיים הקיימים היום למחלה זו הינה נמוכה. רמות מוקדמות (יום 1) או מאוחרות (ימים 3-5) בדם של liver-type fatty acid binding proteinי(FABP1) קשורות בתמותה 21 ימים לאחר הפגיעה הכבדית במידה ולא מבוצעת השתלת כבד.

במחקר זה נאספו דגימות דם מ-198 חולי APAP-ALFי(99 חולים ששרדו ו-99 חולים שנפטרו). הדגימות עברו אנליזה על ידי enzyme-linked immunosorbent assay עם נתונים קליניים ממאגר המידע האמריקאי לאי ספיקה כבדית חריפה בין השנים 1998-2014.

בקבוצת החולים ששרדו נמצאו רמות נמוכות יותר של FABP1 מאשר בקבוצת המשתתפים שלא שרדו באופן מובהק סטטיסטית (רמות מוקדמות: 238.6 לעומת 690.8 נ"ג/מ"ל, P<0.0001; רמות מאוחרות: 148.4 לעומת 612.3 נ"ג/מ"ל, P<0.0001).

רמות FABP1 הגבוהות מ-350 נ"ג/מ"ל נמצאו כקשורות בתמותה מוגברת בנקודות זמן מוקדמות (P=0.0004) ומאוחרות (P<0.0001).

מסקנת החוקרים היא, כי בחולים עם APAP-ALF, החלבון FABP1 יכול להבחין בצורה טובה בין חולים שישרדו לחולים שלא ישרדו, ולשפר את המודלים הנמצאים בשימוש קליני כיום לטיפול במחלה זו. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לתקף את FABP1 כסמן פרוגנוסטי.

מקור:
Pillar Valdecantos, M., et al. (2017) Hepatology. 65(3), 938.